זמני היום
קצת סדר בזמני היום - מה אכפת לנו מתי עלות השחר? היום נגמר בשקיעה או בצאת הכוכבים? ומתי הזמן האחרון לתפילת שחרית?
4 דק' קריאה
כולנו מכירים את המושגים 'עלות השחר', 'הנץ החמה', 'שקיעה', 'צאת הכוכבים' ועוד, אבל לא תמיד זוכרים איזה זמן קשור למה. בכתבה הזאת ננסה לעשות סדר בקצרה ובמילים פשוטות.
ראשית, המגן אברהם והגר"א נחלקו האם היום הוא מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, או מהזריחה ועד השקיעה. מכאן מגיעים הזמנים שונים בשאלה מתי סוף זמן קריאת שמע וסוף זמן תפילה, וכמו שיפורט.
בנוסף, כל חישובי השעות שיוזכרו כאן הם שעות זמניות - מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק הוא שעה. בימי הקיץ שעה ביום יוצאת יותר מ60 דקות ובחורף פחות מ60 דקות.
עלות השחר
בדיעבד, ניתן להתפלל שחרית מזמן עלות השחר. לפני עלות השחר אין להתפלל שחרית.
כל הצומות מתחילים מעלות השחר, למעט יום כיפור ותשעה באב שמתחילים מהשקיעה.
זמן טלית ותפילין - זמן 'משיכיר'
לאחר עלות השחר מגיע זמן טלית ותפילין, שרק ממנו והלאה ניתן לברך על ציצית ועל הנחת תפילין.
במידה ואדם נאלץ להתפלל לפני זמן טלית ותפילין, עליו להניח טלית ותפילין ללא ברכה, וכשמגיע הזמן למשמש בתפילין ובציצית ולברך עליהם. ניתן לעצור ולברך אחרי 'ישתבח', ואם עדיין לא הגיע הזמן - אחרי שמונה עשרה.
אם מתפלל לפני זמן טלית ותפילים, למנהג האשכנזים גם את ברכת 'יוצר המאורות' צריך לדחות לאחר שמונה עשרה, ולברך רק אחרי זמן 'משיכיר'. כמו כן, אם קריאת שמע נאמרה לפני זמן 'משיכיר' יש לחזור ולומר את שלושת פרשיות קריאת שמע אחר כך שוב.
לכל הדעות, אם ניתן יש לדחות את התפילה כמה שניתן, עד זמן 'משיכיר'.
הנץ החמה - זריחה
זה הזמן הכי מהודר לתפילה, כשהכוונה להתחיל תפילת שמונה עשרה בזמן הזריחה. מנייני ותיקין מחשבים את הזמן הנצרך לחלקי התפילה שעד שמונה עשרה ולפי זה מתחילים לפני הנץ. ביום חול תפילה תתחיל בערך 20 דקות לפני זמן הזריחה, ובשבתות וימים טובים בערך 40 דקות קודם.
אדם שהיה אנוס ולא יכל להתפלל ערבית במשך כל הלילה, יכול להתפלל עד זמן הזריחה, אך אם מתפלל אחרי עלות השחר לא מברך את ברכת 'השכיבנו'.
סוף זמן קריאת שמע
סוף זמן קריאת שמע הוא בסוף השעה השלישית של היום, כשהחישוב הוא בשעות זמניות. כפי שהוזכר האחרונים נחלקו מתי מתחיל היום ומתי נגמר, ולכן יש שתי דעות מתי סוף זמן קריאת שמע, לשיטת המגן אברהם הזמן מוקדם יותר, ולדעת הגר"א הזמן מאוחר יותר.
לכתחילה יש להקפיד לקרוא קריאת שמע לפני סוף הזמן של המגן אברהם, כי מצוות קריאת שמע היא מהתורה. במקום הצורך ניתן לסמוך על שיטת הגר"א, ולקרוא לפני סוף הזמן המאוחר.
יש להדגיש שגם אם אדם פספס את סוף הזמן עליו לקרוא את שלושת הפרשיות של קריאת שמע, אלא שהוא הפסיד את המצווה של קריאת שמע בזמנה.
במקרה שאדם קם דקות בודדות לפני סוף זמן קריאת שמע - עליו ליטול ידיים, לברך ברכות התורה ומיד לקרוא את שלושת הפרשיות של שמע. הנחיות כיצד לנהוג אם יש לו קצת יותר או קצת פחות זמן - ניתן לקרוא כאן.
סוף זמן תפילה
בשונה מקריאת שמע, את שאר התפילה ניתן להתפלל עד סוף השעה הרביעית ביום. גם כאן, יש שני זמנים - סוף זמן תפילה של המגן אברהם, וסוף זמן תפילה של הגר"א.
גם בנוגע לזמן תפילה, ראוי להחמיר לפי שיטת המגן אברהם, אבל כאן יותר קל לסמוך על שיטת הגר"א ולסיים את התפילה לפי הזמן המאוחר.
לעניין הזמנים, ברכות קריאת שמע נחשבות כמו תפילת שמונה עשרה. לכן, גם אם עבר זמן קריאת שמע והאדם לא התפלל, עדיין הוא יכול להתפלל את התפילה כולה, כולל ברכות קריאת שמע, קריאת שמע ושמונה עשרה.
גם את ברכות השחר לכתחילה יש לברך עד סוף זמן תפילה, אם עבר הזמן ניתן עד חצות, ובדיעבד גם בהמשך היום.
חצות היום
אדם שלא התפלל בגלל אונס ועברו ארבע שעות - יכול להתפלל שמונה עשרה עד חצות היום, אך לא לומר את ברכות קריאת שמע. אחרי חצות היום גם אין להתפלל שמונה עשרה, ובכל זאת טוב לקרוא את פרשיות שמע לבדן.
אם יש אפשרות להתפלל לפני הנץ החמה או אחרי סוף זמן תפילה - עדיף להתפלל לפני הנץ החמה.
זמן מנחה גדולה
תחילת זמן מנחה הוא 30 דקות אחרי חצות היום, ואי אפשר להתפלל מנחה לפני הזמן הזה. בדיעבד, מי שהתפלל אחרי חצות היום ולפני זמן מנחה יצא ידי חובה.
זמן מנחה קטנה
שעתיים וחצי לפני שקיעה מתחיל זמן מנחה קטנה, וזה הזמן המהודר יותר להתפלל בו מנחה.
('מנחה גדולה' - הכוונה שהזמן שבו ניתן להתפלל עוד גדול, 'מנחה קטנה' - הזמן קטן יותר).
פלג המנחה
פלג המנחה הוא שעה ורבע (שעות זמניות) לפני השקיעה.
במקום הצורך, יש המתפללים ערבית אחרי זמן פלג המנחה בתנאי שמתפללים מנחה לפני פלג המנחה. למשל, אם יש מניין ערבית אחרי פלג המנחה ואין מניין מאוחר יותר - עדיף להתפלל במניין מוקדם ולא ביחידות מאוחר יותר.
בתפילת ערבית של ליל שבת קל יותר לסמוך על הדעות המתירות, לקבל שבת מוקדם ולהתפלל ערבית אחרי זמן פלג המנחה.
בכל המקרים שמתפללים ערבית מוקדם, אחרי צאת הכוכבים יש לחזור ולקרוא את שלושת הפרשיות של קריאת שמע.
יש להדגיש שאמנם יש אפשרות להתפלל ערבית מפלג המנחה, אך אי אפשר להוציא שבת או צומות לפני צאת הכוכבים.
שקיעה
סוף זמן תפילת מנחה הוא עד השקיעה, ובדיעבד ניתן להתפלל שלוש עשרה וחצי דקות אחרי השקיעה. אמנם, האחרונים נחלקו האם ניתן להתחיל מנחה כשלא יספיק לסיים בתוך 13.5 דקות שאחרי השקיעה, ולכן יש להקפיד לסיים את התפילה עד אז.
בין השמשות
בין השמשות הוא זמן מסופק מבחינה הלכתית ואנו הולכים בו לחומרא בדברים שהם דאורייתא ולקולא בדינים מדרבנן.
צאת הכוכבים
יש כמה דעות מתי זמן צאת הכוכבים. הדעה המקובלת היא שיטת הגאונים, שצאת הכוכבים הוא קצת אחרי שיעור הילוך שלושת רבעי מיל (קצת יותר מפרק זמן שבין 13.5 ל18 דקות), זמן שבו ניתן לראות שלושה כוכבים קטנים.
לדעת רבנו תם צאת הכוכבים הוא 72 דקות אחרי השקיעה, ויש פוסקים שכתבו להחמיר כמותו בצאת שבת ובמקומות נוספים, אך המנהג המקובל הוא כדעת הגאונים.
בצאת הכוכבים מתחיל הלילה, ומאז גם מתחיל זמן תפילת ערבית לכתחילה.
חצות לילה
לכתחילה, יש להתפלל ערבית עד חצות לילה ורק בדיעבד ניתן להתפלל מאוחר יותר.
חשוב לשים לב שחצות היום וחצות הלילה הם מונחים הלכתיים שנקבעים לפי שעות זמניות, ולכן הם יכולים לחול לפני או אחרי שתיים עשרה, ויש לבדוק בלוח את הזמן המדויק.
ראשית, זמני היום כמובן משתנים מיום ליום וממקום אחד למקום אחר. בלוח השנה הפופולרי של האתר ניתן למצוא את כל זמני היום במאות מקומות בארץ ובעולם, בכל תאריך.
ראשית, המגן אברהם והגר"א נחלקו האם היום הוא מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, או מהזריחה ועד השקיעה. מכאן מגיעים הזמנים שונים בשאלה מתי סוף זמן קריאת שמע וסוף זמן תפילה, וכמו שיפורט.
בנוסף, כל חישובי השעות שיוזכרו כאן הם שעות זמניות - מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק הוא שעה. בימי הקיץ שעה ביום יוצאת יותר מ60 דקות ובחורף פחות מ60 דקות.
עלות השחר
בדיעבד, ניתן להתפלל שחרית מזמן עלות השחר. לפני עלות השחר אין להתפלל שחרית.
כל הצומות מתחילים מעלות השחר, למעט יום כיפור ותשעה באב שמתחילים מהשקיעה.
זמן טלית ותפילין - זמן 'משיכיר'
לאחר עלות השחר מגיע זמן טלית ותפילין, שרק ממנו והלאה ניתן לברך על ציצית ועל הנחת תפילין.
במידה ואדם נאלץ להתפלל לפני זמן טלית ותפילין, עליו להניח טלית ותפילין ללא ברכה, וכשמגיע הזמן למשמש בתפילין ובציצית ולברך עליהם. ניתן לעצור ולברך אחרי 'ישתבח', ואם עדיין לא הגיע הזמן - אחרי שמונה עשרה.
אם מתפלל לפני זמן טלית ותפילים, למנהג האשכנזים גם את ברכת 'יוצר המאורות' צריך לדחות לאחר שמונה עשרה, ולברך רק אחרי זמן 'משיכיר'. כמו כן, אם קריאת שמע נאמרה לפני זמן 'משיכיר' יש לחזור ולומר את שלושת פרשיות קריאת שמע אחר כך שוב.
לכל הדעות, אם ניתן יש לדחות את התפילה כמה שניתן, עד זמן 'משיכיר'.
הנץ החמה - זריחה
זה הזמן הכי מהודר לתפילה, כשהכוונה להתחיל תפילת שמונה עשרה בזמן הזריחה. מנייני ותיקין מחשבים את הזמן הנצרך לחלקי התפילה שעד שמונה עשרה ולפי זה מתחילים לפני הנץ. ביום חול תפילה תתחיל בערך 20 דקות לפני זמן הזריחה, ובשבתות וימים טובים בערך 40 דקות קודם.
אדם שהיה אנוס ולא יכל להתפלל ערבית במשך כל הלילה, יכול להתפלל עד זמן הזריחה, אך אם מתפלל אחרי עלות השחר לא מברך את ברכת 'השכיבנו'.
סוף זמן קריאת שמע
סוף זמן קריאת שמע הוא בסוף השעה השלישית של היום, כשהחישוב הוא בשעות זמניות. כפי שהוזכר האחרונים נחלקו מתי מתחיל היום ומתי נגמר, ולכן יש שתי דעות מתי סוף זמן קריאת שמע, לשיטת המגן אברהם הזמן מוקדם יותר, ולדעת הגר"א הזמן מאוחר יותר.
לכתחילה יש להקפיד לקרוא קריאת שמע לפני סוף הזמן של המגן אברהם, כי מצוות קריאת שמע היא מהתורה. במקום הצורך ניתן לסמוך על שיטת הגר"א, ולקרוא לפני סוף הזמן המאוחר.
יש להדגיש שגם אם אדם פספס את סוף הזמן עליו לקרוא את שלושת הפרשיות של קריאת שמע, אלא שהוא הפסיד את המצווה של קריאת שמע בזמנה.
במקרה שאדם קם דקות בודדות לפני סוף זמן קריאת שמע - עליו ליטול ידיים, לברך ברכות התורה ומיד לקרוא את שלושת הפרשיות של שמע. הנחיות כיצד לנהוג אם יש לו קצת יותר או קצת פחות זמן - ניתן לקרוא כאן.
בשונה מקריאת שמע, את שאר התפילה ניתן להתפלל עד סוף השעה הרביעית ביום. גם כאן, יש שני זמנים - סוף זמן תפילה של המגן אברהם, וסוף זמן תפילה של הגר"א.
גם בנוגע לזמן תפילה, ראוי להחמיר לפי שיטת המגן אברהם, אבל כאן יותר קל לסמוך על שיטת הגר"א ולסיים את התפילה לפי הזמן המאוחר.
לעניין הזמנים, ברכות קריאת שמע נחשבות כמו תפילת שמונה עשרה. לכן, גם אם עבר זמן קריאת שמע והאדם לא התפלל, עדיין הוא יכול להתפלל את התפילה כולה, כולל ברכות קריאת שמע, קריאת שמע ושמונה עשרה.
גם את ברכות השחר לכתחילה יש לברך עד סוף זמן תפילה, אם עבר הזמן ניתן עד חצות, ובדיעבד גם בהמשך היום.
חצות היום
אדם שלא התפלל בגלל אונס ועברו ארבע שעות - יכול להתפלל שמונה עשרה עד חצות היום, אך לא לומר את ברכות קריאת שמע. אחרי חצות היום גם אין להתפלל שמונה עשרה, ובכל זאת טוב לקרוא את פרשיות שמע לבדן.
אם יש אפשרות להתפלל לפני הנץ החמה או אחרי סוף זמן תפילה - עדיף להתפלל לפני הנץ החמה.
זמן מנחה גדולה
תחילת זמן מנחה הוא 30 דקות אחרי חצות היום, ואי אפשר להתפלל מנחה לפני הזמן הזה. בדיעבד, מי שהתפלל אחרי חצות היום ולפני זמן מנחה יצא ידי חובה.
זמן מנחה קטנה
שעתיים וחצי לפני שקיעה מתחיל זמן מנחה קטנה, וזה הזמן המהודר יותר להתפלל בו מנחה.
('מנחה גדולה' - הכוונה שהזמן שבו ניתן להתפלל עוד גדול, 'מנחה קטנה' - הזמן קטן יותר).
פלג המנחה
פלג המנחה הוא שעה ורבע (שעות זמניות) לפני השקיעה.
במקום הצורך, יש המתפללים ערבית אחרי זמן פלג המנחה בתנאי שמתפללים מנחה לפני פלג המנחה. למשל, אם יש מניין ערבית אחרי פלג המנחה ואין מניין מאוחר יותר - עדיף להתפלל במניין מוקדם ולא ביחידות מאוחר יותר.
בתפילת ערבית של ליל שבת קל יותר לסמוך על הדעות המתירות, לקבל שבת מוקדם ולהתפלל ערבית אחרי זמן פלג המנחה.
בכל המקרים שמתפללים ערבית מוקדם, אחרי צאת הכוכבים יש לחזור ולקרוא את שלושת הפרשיות של קריאת שמע.
יש להדגיש שאמנם יש אפשרות להתפלל ערבית מפלג המנחה, אך אי אפשר להוציא שבת או צומות לפני צאת הכוכבים.
שקיעה
סוף זמן תפילת מנחה הוא עד השקיעה, ובדיעבד ניתן להתפלל שלוש עשרה וחצי דקות אחרי השקיעה. אמנם, האחרונים נחלקו האם ניתן להתחיל מנחה כשלא יספיק לסיים בתוך 13.5 דקות שאחרי השקיעה, ולכן יש להקפיד לסיים את התפילה עד אז.
בין השמשות
בין השמשות הוא זמן מסופק מבחינה הלכתית ואנו הולכים בו לחומרא בדברים שהם דאורייתא ולקולא בדינים מדרבנן.
צאת הכוכבים
יש כמה דעות מתי זמן צאת הכוכבים. הדעה המקובלת היא שיטת הגאונים, שצאת הכוכבים הוא קצת אחרי שיעור הילוך שלושת רבעי מיל (קצת יותר מפרק זמן שבין 13.5 ל18 דקות), זמן שבו ניתן לראות שלושה כוכבים קטנים.
לדעת רבנו תם צאת הכוכבים הוא 72 דקות אחרי השקיעה, ויש פוסקים שכתבו להחמיר כמותו בצאת שבת ובמקומות נוספים, אך המנהג המקובל הוא כדעת הגאונים.
בצאת הכוכבים מתחיל הלילה, ומאז גם מתחיל זמן תפילת ערבית לכתחילה.
חצות לילה
לכתחילה, יש להתפלל ערבית עד חצות לילה ורק בדיעבד ניתן להתפלל מאוחר יותר.
חשוב לשים לב שחצות היום וחצות הלילה הם מונחים הלכתיים שנקבעים לפי שעות זמניות, ולכן הם יכולים לחול לפני או אחרי שתיים עשרה, ויש לבדוק בלוח את הזמן המדויק.
הערה. לא התייחסנו בכתבה לאופן חישוב הזמנים, זהו נושא גדול וסבוך. לעקרונות העומדים מאחורי זמני היום המופיעים בלוח השנה של האתר לחצו כאן.