קשיא: ספירה בלי כוונה?

מדוע מי שספר בלי כוונה את העומר יוצא ידי חובה, הרי מצוות צריכות כוונה? והתשובות שלכם משבוע שעבר

2 דק' קריאה
חופשי
הקשיא השבועית:

אחת מהפסיקות השכיחות בנוגע לספירת העומר נוגעת למי ששכח כמה ימים יש לספור באותו היום. השו"ע (תפט, ד) פוסק ש"מי ששואל אותו חבירו בין השמשות כמה ימי הספירה בזה הלילה יאמר לו אתמול היה כך וכך, שאם יאמר לו היום כך וכך אינו יכול לחזור ולמנות בברכה".

מדברי השו"ע משמע שמי שסופר את ימי הספירה מבלי להתכוון עשוי לצאת ידי חובה, אך כיצד ניתן לצאת ידי חובה במצווה ללא כוונה? השו"ע הרי כבר פסק בעקבות הגמרא כי "מצוות צריכות כוונה", וממילא כשם שמי שלא מתכוון לעשות מצווה בתקיעת שופר איננו יוצא ידי חובה, כך לא אמור להיות ספק לגבי מי שסופר ללא כוונה

מוזמנים להחכים אותנו בתשובות שלכם בתגובות

התשובות לקשיא משבוע שעבר:

מדוע אין מברכים ברכת המצוות על מצוות 4 כוסות כשם שמברכים על כל תקנת חז"ל כמו נטילת ידיים או הדלקת נרות חנוכה?

הפסק בין הכוסות

האבודרהם (הלכות פסח, הסדר הראשון), וכן כתב אוראל בתגובה, מסביר שאין אפשרות לברך על הכוסות מכיוון שיש הפסק בין הכוסות. הוא מסביר שמברכים על מצוות רק כאשר הן נעשות בבת אחת בלא הפסק, ומכיוון שיש הרבה הפסק בין הכוסות, שהרי אומרים עליהם את ההגדה ואוכלים ביניהם וכדומה, אין לברך עליהם. באותו האופן גם האור זרוע (חלק א' סימן קמ) מסביר שאין לברך על ארבע כוסות, ומוסיף כי זו גם הסיבה שאין מברכים על אכילת שלוש סעודות בשבת, מכיוון שלא אוכלים בפעם אחת אלא בחלקים.

טעם נוסף המובא בדברי האבודרהם, הדומה קצת לטעם הראשון קשור לכך שהכוס הראשונה מארבע הכוסות שייכת גם לברכת הקידוש. הוא מסביר שלא ניתן לומר על הכוס הראשונה גם את הקידוש וגם את ברכת המצוות של ארבע הכוסות, ומכיוון שלא מברכים על הכוס הראשונה ברכת המצוות כבר לא ניתן לברך אותה על שלושת הכוסות האחרים שהרי החיוב הוא על ארבע כוסות.

ארבע כוסות כחלק מההגדה

ייתכן להביא גם הסבר נוסף לכך שאין מברכים על ארבע הכוסות בכך שלפי דעות שונות איננה מצווה עצמאית אלא חלק מאמירת ההגדה. בניגוד לרמב"ם שהסביר כי ארבע הכוסות הן חלק מביטוי החירות של ליל הסדר, תוספות הסבירו כי "לא תיקנו ארבע כוסות אלא לומר עליהם הלל ואגדה". 

לפי שיטת תוספות, עיקר המצווה איננה קשורה לחירות אלא תוקנה על מנת ללוות את אמירת ההגדה בשתיית ארבע כוסות של יין בשביל להעניק לאמירה חשיבות. דבר זה אינו ייחודי דווקא לפסח ונמצא גם באמירת הקידוש או את ברכת הנישואין על היין. 

לפי הסבר זה, מובן מדוע אין צורך לברך על ארבע הכוסות כמצווה עצמאית, מכיוון שהיא מצטרפת למצווה הכללית של אמירת ההגדה והקידוש, וייתכן שגם הרמב"ם הסובר שמטרת השתייה היא להרבות החירות סובר שמדובר כחלק מהמצווה הכללית לספר ביציאת מצרים בליל הסדר.
חיפוש כתבות
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il