שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • שאלות כלליות

מלווה מלכה - חובה?

undefined

הרב עזריה אריאל

ט מרחשון תשע"ה
שאלה
בס"ד שלום לכבוד הרב, הייתי פעם בשבת באיזו ישיבה, וראיתי שבמוצאי שבת כמעט לא היו אנשים שאכלו סעודה רביעית. ולכן רציתי לשאול, האם סעודה רביעית זה חובה? אם יש מחלוקת, האם הרב יכול להגיד מהם הדעות (כלומר, מי סובר איזו דעה)? תודה רבה.
תשובה
לשואל, שלום! הדעה הרווחת בפוסקים היא שסעודת מלווה מלכה היא חובה, אם כי ברמה פחותה מזו של שלוש הסעודות בשבת, וכלשון המשנה ברורה (סי' ש סק"ב): "ודע דמכל מקום סעודה זו אינה חובה עליו כמו הג' סעודות של שבת, דשם אסמכוהו אקרא וזה רק מצוה בעלמא, ונפקא מינה היכי דאי אפשר לו לקיים כולם". כלומר, כשמסיבה כלשהי אדם נאלץ לבחור בין סעודה שלישית לבין הרביעית יש להעדיף את השלישית, אבל גם הרביעית היא חיוב. הגר"א (בביאורו לסי' ש) אף כתב שחובה לאכול לחם בסעודה זו, וידוע שהיה מחמיר מאוד בעניינה של מלווה מלכה (עיין 'מעשה רב' במהדורת 'תוספת מעשה רב', אות קמח והערה לט). לעומת זאת במגן אברהם (סי' רעד סק"ב) כתב בפירוש שסעודת מלווה מלכה "אינה חובה כל כך", וכן בשו"ע הרב (סי' ש ס"ג): "שסעודה זו אינה חובה כל כך אלא מצוה מן המובחר בלבד". המקור לסעודת מלווה מלכה הוא הגמרא בשבת קיט ע"ב: "אמר רבי חנינא: לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית", ופירש רש"י: "כבוד שבת ללוות ביציאתו דרך כבוד, כאדם המלוה את המלך בצאתו מן העיר". אך הריטב"א שם כותב: "לעולם יסדיר אדם שולחנו במוצאי שבת. פירוש: כל היכא דאפשר, אבל אין זה חובה". הוא מוכיח זאת מגמרא שם קיח ע"א, האומרת שכאשר מקציבים לעני סעודות לשבת אין מתחשבים בסעודת מוצאי שבת. וכבר רש"י בשבת קיח ע"א ד"ה אכליה כתב: "ואף על גב דאמרינן לקמן לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת - הני מילי למאן דאפשר ליה", אבל ניתן להבין שלדעתו זהו חיוב אלא שהעניים פטורים ממנו, ואילו הריטב"א מוסיף שגם "אין זו חובה", וכן ברדב"ז הל' מתנות עניים פ"ט הי"ג. יתירה מזו: יש מקום לפרש את המשפט "לעולם יסדר אדם שולחנו" וכו', שאין זה דין לאכול, אלא שאם הוא צריך לאכול - עליו לעשות זאת בצורה מכובדת. כך משתמע מהסיום "אע"פ שאינו צריך אלא לכזית", דהיינו שהוא רעב לכזית בלבד (עיין מאירי ומהרש"א), וניתן לאכול כזית בחטף וללא עריכת השולחן, ועל כך באה הגמרא לומר שגם את הכזית יאכל בשולחן ערוך ומסודר, אבל אם גם לזה אינו זקוק - אינו צריך לאכול. [יש להעיר, שלפני כן נאמר בגמרא משפט דומה גם על סעודת ערב שבת, שלכאורה היא חובה לכל הדעות, אך עיין במגן אברהם בסי' רעד הנ"ל]. כמו כן ניתן להבין מהרמב"ם (הלכות שבת פרק ל), שפירט את דיני כבוד השבת, וביניהם (הל' ה): "מסדר אדם שולחנו בערב שבת ואף על פי שאינו צריך אלא לכזית, וכן מסדר שולחנו במוצאי שבת ואף על פי שאינו צריך אלא לכזית, כדי לכבדו בכניסתו וביציאתו, וצריך לתקן ביתו מבעוד יום מפני כבוד השבת, ויהיה נר דלוק ושולחן ערוך ומטה מוצעת, שכל אלו לכבוד שבת הן". ובהמשך על עונג שבת (הלכה ט): "חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת אחת ערבית ואחת שחרית ואחת במנחה, וצריך להזהר בשלש סעודות אלו שלא יפחות מהן כלל, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה סועד שלש סעודות". נראה שהכבוד הוא סידור הבית, והעונג הוא האכילה, וזה אינו אלא שלוש סעודות (וכן בפירושו לפאה פ"ח מ"ז: "שאין חושבין לו [לעני] סעודת ליל ראשון מפני שאינו צריך לה, שכבר אכל במנחת שבת והיא השלמת שלש סעודות של שבת"). ומצאתי שפירש כך את הגמרא והרמב"ם בשו"ת רבבות אפרים ח"ו סי' קע, אבל כתב שלמעשה יש להקפיד על סעודה זו. ופירוש מקורי כתב הרב קאפח שם, ש"מוצאי שבת" היינו סעודה שלישית, הסמוכה לצאת השבת. קולא נוספת בעניין זה הוזכרה באליה זוטא (סי' ש סק"א, והובא בבאר היטב שם): "ושמעתי שאם ממשיך השלש הסעודות עד אחר חשיכה אין צריך לאכול עוד סעודה רביעית במוצאי שבת". לפי זה, בישיבות שבהן מאריכים בסעודה שלישית אין חיוב מלווה מלכה. הרחבתי במקורות שנוטים להקל בעניין זה כדי ללמד זכות על המקילים, אך כאמור הדעה המקובלת בפוסקים היא שסעודה זו היא חיוב, לפחות באכילה מינימלית כלשהי, ונכון להקפיד על כך כשאפשר.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il