בס"ד שלום הרב, אני בחור ישיבה, ולצערי היחס בין ההורים שלי הוא יחס לא תקין. אבי הרבה פעמים צועק על אמי, צוחק עליה, עוקץ אותה וכו’, וכל זה לעינינו, הילדים. זה מאד מקשה עלי בקיום מצוות כיבוד הורים, כי זה גורם לי ג"כ להתייחס כך לאמי. ואני רואה שזה משפיע גם על אחיי. זה הגיע כבר למציאות בלתי נסבלת. מה גם שגם ככה היחס בין ההורים אלינו הוא יחס שמאד לא נעים לי. אני מרגיש שההורים לא מבינים אותי, קולטים דברים לאט, הם מדברים לאט וזה פשוט ממאיס את הדיבור איתם. עם חברים ב"ה אני נהנה לדבר ולשוחח הרבה, אבל כשזה מגיע להורים אין כ"כ נושאי שיחה, אני מרגיש שלא כ"כ אכפת להם מה שאני מספר, זה מאד מעציב אותי. יש עצה טובה לשינוי המצב? תודה רבה.

כואב מאוד לשמוע. אני חושב שהעצה הטובה ביותר מבחינתכם הילדים הוא להחליט יחד שאתם מפרגנים המון לאמא. תודו לה ותרבו להעריך אותה, וזה קודם כל מצווה גדולה כלפי אמא ויעזור לה מאוד דבר שני, זה יחזק את ההערכה שלכם כלפי אמא ולא יתן לה להיפגע כתוצאה מהדיבורים של אבא. ודבר שלישי, אני משוכנע שלאט לאט זה גם ישפיע לטובה על אבא ויחזק גם אצלו את ההערכה לאמא. כל זה כמובן מבלי לפגוע כלל באבא שאתם חייבים בכבודו. מאחל שבע"ה תצליחו בקלות להשפיע לטובה. חזקו ואמצו!