אמירת קדיש יתום שאין אבל

שלום רב יש לי חילוקי דעות עם גבאי בית הכנסת בנושא אמירת קדיש יתום אחרי שיר של יום, עלינו לשבח ושיר הכבוד (אנעים זמירת) כשאין אבל. לפי מה שידוע לי קדיש יתום נאמר ע"י יתום מאבא ואמא, אם אין אבל בבית הכנסת. הגבאי אומר שלא אומרים קדיש יתום רק קדיש דרבנן שאין אבל בבית הכנסת. אני בטוח שיש לשתי הדעות בסיס הלכתי. אודה לרב אם יפרט עם ציון מקורות מה ההלכה בנושא.

שלום רב! יש חיוב של קדיש אחד בסוף התפילה. קדיש זה נקרא קדיש יתום כיוון שנתנו זכות זו בקדימות ליתום בשנת אבל. אם אין אבל בבית הכנסת כתב הרמ"א שיאמר אותו אדם אחר שאין לו אב או אם, או אפילו אם יש לו הורים ובתנאי שהם מרשים לו לומר קדיש זה. ובזמנינו כתבו הפוסקים שאין לנהוג כן ואף אם הוריו מסכימים לא יאמר קדיש יתום. אמנם יש כמה קדישים שאומר האבל בסוף התפילה, אך החיוב לומר קדיש זה אם אין אבל הוא רק בקדיש הראשון. כלומר, לנוסח אשכנז לאחר עלינו, ולנוסח ספרד לאחר שיר של יום. זאת משום שזה הקדיש העיקרי. מלבד הקדיש היתום יש חיוב נוסף לומר קדיש דרבנן. אותו יאמר או אבל או החזן. (רמ"א סימן קל"ב סעיף ב', פסקי תשובות קל"ב,ט"ז-י"ז). "והאמת והשלום אהבו" הרב חגי לרר