אינני מבין מה בעצם חסר לנו שאין לנו בית מקדש? מכל התנ"ך והתורה שבעל פה אנו רואים שבית מקדש הוא דבר עצום וגדול, אבל כדי להתאבל על חסרונו, אני צריך להבין מהו החסרון?

זו שאלה גדולה, ורבים כתבו עליה, מן הסתם תמצא תשובות נוספות במרחבי הרשת, גם אני אוסיף משהו בעניין זה והוא יהיה פתח נוסף למחשבה והתבוננות. אדם שלם, הוא אדם שכל כוחותיו ערניים ופעילים, מציאות שלמה היא מציאות בה כל כוחות החיים נוכחים בחיינו, שכל, רגש ודמיון, חויות נפשיות סוערות ושלוות נפש, שירה, ציור והשכלה ועוד ועוד. אלו הם חיים בעוצמה גבוהה. אנשים טועים לחשוב שאם השכל מכוון ומדויק, הרי שהחיים שלמים. אך כאמור אין זה נכון, מעשים שלמים ודבקות אמיתית בה' יכולה להיות רק כשהחיים מלאים. אמנם כשכל כוחות החיים מתפרצים ונוכחים בחיינו, גובר החשש שביטויים לא יהיה מדויק, שההתפרצות לא תהיה מכוונת ותצא מהגבולות הנכונים לכוחות האלה בעצמם, לכן צריך נקודת גובה שמכוונת את כל הכוחות למקומם הנכון. בית המקדש הוא מקום סוער מבחינה נפשית, אישיותית, בית המקדש הוא מקום שבו כוחות החיים באים לידי ביטוי בעוצמה רבה, הקרבת הקרבנות, שירת הלויים, נגינת הלווים, הנסכים על המזבח ועוד ועוד אלו הם דברים המזעזעים ומסעירים את נפש האדם, חווית החיים חזקה מאד במקדש והכל מכוון אל הקודש! כמובן בית המקדש הוא גם מקום ההוראה וההדרכה התורנית וההלכתית לכל עם ישראל, הוא מקום הפיסגה לשכל ולימוד התורה. אם כן, בית המקדש זהו מקום המביא את האדם ואת עם ישראל לפסגה מבחינת גילוי כוחות החיים שלו. ללא בית מקדש אנו חיים בעוצמה נמוכה, והחיסרון גדול. דבר נוסף, בית המקדש נבנה כשהנבואה נוכחת בעם ישראל וזה עוד תכונה יהודית מיוחדת שביטויה חסר לנו כעת, אין מספיק נוכחות אלוהית בחיינו, וחיינו דלים לעומת החיים האמיתיים שאנו יכולים להגיע אליהם. בבית המקדש באה לידי ביטוי עבודת ה' ציבורית! קרבנות הציבור הם ביטוי ומימוש לסוד הקשר המיוחד בין עם ישראל לה', כולם שותפים לקרבן, יש תחושה לאומית חזקה שבאה לידי ביטוי בעבודת ה'. ההפרדה השקרית והמדומה המסתובבת ביננו, כאילו עבודת ה' זה ענין פרטי של כל אחד ואחד מאיתנו , תתברר כשקר גלותי, שעבר מן העולם. התבססות הלאומיות שלנו, והחיבור המלא שלנו עם הקב"ה וערכי הקודש של היהדות, יקרבו את הגויים אלינו, נוכל להוות להם צינור נכון וראוי לדבקות נכונה באלוהים ומאידך נוכל לקבל מהם חכמות ושאר דברים טובים. שנזכה!