שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • כתובה

כתובה כהלכתה

undefined

כולל דיינות בית אל

כ"ז מרחשון תשע"ח
שאלה
מתי כותבים את הכתובה? לפני הנישואין? אחרי הנישואין? באיזה מעמד? במקום החתונה? מיד לאחר החתונה? מי רשאי לכתוב כתובה? מה תפקיד הכתובה? האם נישואין תקפים ללוא כתובה? אבקש את כל הפרטים.
תשובה
שלום רב מהי כתובה, וכתיבתה: הכתובה, היא שטר שבו מפרטים את ההתחייבויות של החתן לכלה ע"פ דין תורה ותקנות חכמים במשך הדורות. הכתובה מורכבת מסכום בסיסי (עיקר כתובה) שחכ' קבעו, (וי"א שהוא חיוב מדין תורה) שהוא מאתיים זוז לכלה בתולה, ומאה זוז לכלה שאינה בתולה. על סכום זה מתחייב החתן סכום נוסף, הנקרא בלשון חז"ל תוספת כתובה. בתוכו כוללים גם את הנכסים שהאשה מכניסה, והבעל מקבל עליהם אחריות ומתחייב להחזיר את ערכם שבשעת הנשואין. (-נכסים אלו נקראים בלשון חכמים נכסי צאן ברזל.) יש מנהגים שונים, אם כותבים סכום מוערך לפי מה שהכניסה בפועל, או שכותבים סכום קבוע (מאתיים זקוקים) בכל הכתובות. ברוב הכתובות מסכמים אחר-כך, סך הכל עולה לסך... שקלים חדשים. נוסף לזה כותבים תנאים והתחייבויות שונות של הבעל לאשתו, כגון שמקום המגורים בארץ ישראל. למעשה, לכל רבנות יש נוסחי כתובה קבועים שאותם נותנים לרב שמאושר ע"י הרבנות הראשית לערוך את החופה, והוא ממלא בפועל רק את הפרטים המשתנים. יש לציין, שיש הרבה הלכות וחילוקי מנהגים בכתיבת ומילוי הכתובה, ולכן רק הרב עורך החופה רשאי למלא את הכתובה, ולא החתן או אדם אחר. זמן כתיבת הכתובה: אמרו חכ', אסור לאדם שישהה עם אשתו שעה אחת בלא כתובה, שלא תהא קלה בעיניו לגרשה. כלומר, אע"פ בשסכום הכתובה הבסיסי אדם מתחייב לאשתו ע"פ תקנת חכמים, גם אם לא כתב לה כתובה, מ"מ חכ' אסרו לחיות עם אשה ללא כתובה, כי היא לא סומכת על החיוב שלא כתוב בשטר שמא יטען הבעל שפרע את כתובתה, אע"פ שהנישואין עצמם תופסים ללא הכתובה. לכן למעשה, חייבים לכתוב את הכתובה קודם החופה. בימינו יש לזה משנה תוקף, כיון שכותבים בכתובה שהעדים מעידים על הקידושין עצמם, לכן, את הקניין והחתימה על הכתובה, יש המקפידים לעשות דוקא בתוך החופה מיד אחר הקידושין. אך יש המעדיפים מסיבות שונות לעשות את הקניין והחתימה במקום החתונה קודם לחופה בסמוך אליה. שמירת הכתובה כאמור, אסור לזוג לחיות יחד בלא כתובה, ולכן יש לשומרה היטב. יש נוהגים שהכלה נותנת את שטר הכתובה לאמה שתשמור לה אותו, ויש נוהגים שהכלה שומרת אותה בעצמה, אך מ"מ חייבים שתשמר במקום ידוע, ואם אבדה מהעולם, יש לפנות לרב המקומי בהקדם ע"מ לכתוב כתובה מיוחדת המכונה 'כתובה דאירכסא' כלומר שאבדה, כדי שלא תהיה בעיה של שהייה ללא כתובה. השימוש בכתובה בפועל נעשה רק אם האשה ח"ו מתאלמנת, שהיא זוכה בסכום כתובתה מנכסי בעלה, וכן במקרה של גרושין הבעל חייב לשלם לה את סכום הכתובה. בימינו הרבנות משתמשת בכתובה גם כשטר יוחסין למשפחה, דהיינו שמי שיש לו כתובה, מוחזק שהוא מזרע ישראל ואינו מפסולי חיתון, לכן בעת רישום נשואין על הזוג להציג לרבנות את כתובות הוריהם, ואם לא יציגו יהיה עליהם לעבור בירור יהדות בבית הדין. מקורות: ב"ק פט., כתובות י:, שו"ע אבן העזר סא,ב וכן סו,א-יב ונו"כ. נוסחי כתובות אשכנזיות וספרדיות לשם דוגמא, מופיעים בספרים העוסקים בנושא, כגון הנישואים כהלכתם, משפט הכתובה וכד', וכמובן ברבנות המקומית. בברכה, הרב ש. ידידיה לוי
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il