לכבוד הרב שמואל אריאל, בשיעור מוקלט על הלכות חנוכה, הרב אמר שלשיטת הרמ"א בעניין המהדרין מן המהדרין בנר חנוכה (שכל אחד מדליק בפני עצמו) יש מקורות בדברי הגאונים. אשמח אם הרב יוכל להפנות אותי למקור כזה. תודה רבה וחג חנוכה שמח.

שלום וברכה! המקור הוא בשו"ת הגאונים שערי תשובה סימן רל"ד: "וששאלתם, הרבה בני אדם הדרים בחצר אחד – חייב כל אחד ואחד בנר חנוכה או משתתפין כולם בנר אחד? שורת הדין, אם משתתפין כולם בשמן יוצאין כולם בנר אחד. אבל מי שרצה לחבב ולהדר את המצות, כל אחד ואחד מדליק נר לעצמו, דתנו רבנן: 'מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד'." דהיינו, שהמהדרין בנר חנוכה מדליקים כל אחד בעצמו, ולא שבעל הבית לבדו מוסיף ומדליק עוד נרות. לכאורה ניתן לדחות ראיה זו, בשתי טענות: א. המדובר כאן הוא על אנשים שגרים בחצר אחת, ולא על בני בית אחד. אולם יש לשים לב, שעל פי דברי התשובה כל בני החצר הללו נחשבים כבני בית אחד ויכולים לקיים את המצוה בנר אחד, ובכל זאת יש הידור שכל אחד ידליק לעצמו. ויתרה מזו, התשובה מצטטת בהקשר זה את הברייתא "מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד". הברייתא ודאי עוסקת בבני בית אחד, והתשובה מפרשת את הברייתא במשמעות זו, שהמהדרין מדליקים כל אחד לעצמו. ב. התשובה עוסקת בדין "מהדרין", ואינה מתייחסת ל"מהדרין מן המהדרין". אולם אם המהדרין מדליקים כל אחד לעצמו, מסתבר שגם המהדרין מן המהדרין אינם חוזרים להדלקה אחת משותפת אלא מדליקים כל אחד לעצמו, ובנוסף לכך גם מוסיפים במספר הנרות. ובכל אופן יש כאן מקור למנהג האשכנזי. שהרי החידוש העיקרי שבמנהג האשכנזי הוא שכל אחד מבני הבית מקיים את המצוה בפני עצמו ומברך לעצמו – חידוש זה מופיע כאן, גם אם במנהג של המהדרין ולא במהדרין מן המהדרין. אם מותר לכל אחד להדליק בפני עצמו ולברך, אין פסול בכך שגם יוסיפו נרות בימים הבאים. (יש לציין, שלעומת תשובה זו ישנם מקורות קדומים התומכים במנהג הספרדי, עיין למשל "תשובות הגאונים החדשות" סימן קע"ז. כך שלשני המנהגים יש שורשים קדומים.)