מדוע ניתן לראות במקור הזה מקור לשיטת הרמ"א במהדרין מן המהדרין? הרי גם התוספות סוברים שבמהדרין כל אחד ואחד מדליק נר לעצמו, ואילו במהדרין מן המהדרין הם סוברים שרק אחד מדליק?

שלום וברכה! בתוספות לא נאמר במפורש מה הדין לדעתם ב"מהדרין", האם כל אחד מדליק נר לעצמו. ולענ"ד יותר מסתבר שלדעת התוספות בעל הבית מדליק את כל הנרות, הן במהדרין והן במהדרין מן המהדרין. אלא שבמהדרין הוא מדליק בכל יום נרות כמספר בני הבית, ובמהדרין מן המהדרין הוא מדליק על פי מספר הימים. כך נראה מסברה, שאם במהדרין ההידור הוא שכל אחד ידליק לעצמו, אז קשה להבין שבמהדרין מן המהדרין חוזרים להדלקה משותפת ומבטלים את ההדלקה של כל אחד ואחד. וכך נראה קצת בלשונם של התוספות, "עושה נר לכל אחד", משמע שאדם אחד מדליק נרות כמניין בני הבית ולא שכל אחד ואחד מדליק בעצמו. וכך רואים בלשון המאירי בשבת שם, שסובר כשיטת התוספות: "והמהדרין במצוה נר לכל אחד ואחד לפי מנין בני ביתו הגדולים..." – מלשון זו משמע שב"מהדרין" אין הכוונה שכל אחד מדליק נר, אלא שבעל הבית מדליק לפי מספר האנשים (ועיין עוד בהמשך לשונו שם). עוד אציין, שאם ננקוט כפרשנותך בדברי התוספות, אז ודאי יש מקור קדום למנהג האשכנזי. שהרי החידוש העיקרי במנהג זה הוא שכל אחד מדליק לעצמו ומברך, ולא יוצאים כולם ידי חובה בהדלקה אחת של בעל הבית. ולפי דבריך, כך היא שיטת התוספות לגבי ה"מהדרין". ואם כך, עצם המנהג האשכנזי יש לו מקור בדברי התוספות, שניתן להדליק כל אחד בפני עצמו ויש בכך הידור. אלא שהאשכנזים הוסיפו במספר הנרות יותר מן הדרוש לפי התוספות, דבר שאין בו איסור. אך כאמור, לענ"ד פשט התוספות הוא שונה.