שלום רבנים לאחרונה חבר ואני דנו אם קעקועי חינה זמניים אסורים או לא, אני טוען שהם צריכים להיות אסורים משום ש... 1) הם מחזיקים מעמד מכמה שבועות עד חודש 2) יש בעיה של מראית עין משום שלא ברור שהם זמניים ומישהו עלול לטעות ולחשוב שקעקוע קבוע מותר (דעת המיעוט בתלמוד שרק קעקועי עבודת אלילים אסורים) הטענה שלו היא שהם מותרים כי; 1) הם זמניים 2) אין פציעה והדיו לא מוכנס מתחת לעור האם תוכל ליידע אותנו בבקשה איזו דעה נכונה?

בשו"ע (יו"ד סימן קפ סעיפים א-ג) מוגדר כתובת קעקע, ששורט על בשרו וממלא מקום השריטה בדיו ובכל דבר אחר הרושם, הרי שיש צורך בשתי פעולות כדי לעבור על האיסור תורה של כתובת קעקע, שריטה וכתיבה בתוך השריטה. הראשונים כותבים שמשך זמן קיומו של כתובת קעקע האמור בתורה הוא לעולם (רש"י על התורה ויקרא יט, כח) או לכה"פ זמן גדול (נמוקי יוסף מכות ד: מדפי הרי"ף ד"ה עד שיכתוב ויקעקע). המנחת חינוך (מצוה רנג) מביא ראיה מדברי התוס' בגיטין (דף כ: ד"ה בכתובת קעקע) שאם כתב על גופו בכתב שאינו יכול למחוק, אסור מדרבנן למרות שאין שריטה כלל, אולם רבים חולקים עליו, הגרא"מ שך זצ"ל מצטט (בגליוני אבי עזרי על המנחת חינוך שם) את דברי הגר"ח קנייבסקי שליט"א (בקונטרס פתשגן הכתב סי' יח) שאף לדעת התוס' שבחדא מינייהו איכא איסור דרבנן, היינו בשרט ולא כתב, אבל בכתיבה לחוד בלי שריטה לא דמי כלל לכתובת קעקע, ומוסיף הגרא"מ שך שלפי"ז אף להנמוק"י מכות שם דלא בעינן כתב המתקיים לעולם, שרי לכתוב על בשרו אף מדרבנן, כיון דבכתיבה לחוד אינו דומה לכתובת קעקע, וכ"כ בשבט הלוי (ח"ג סימן קיא) שדברי המנ"ח תמוהים דהמעיין בתוס' הרא"ש שם שהם דהתוס' הנ"ל יראה דלא אסרו מדרבנן רק אם שרט על בשרו ולא מלאו בדיו – או ממלא בדיו ובכחול מקום המשורט כבר וכו' – אבל כתיבה על הגוף בלי שירוט כלל אין זכר בדבריהם ע"ש. לפי"ז ברור שבמקרה של קעקועי חינה זמניים שניתנים מעל העור ואינם מתקיימים יותר ממספר שבועות אין כל איסור, לא מדאורייתא ואף לא מדרבנן, משום שאפילו לדעת המנחת חינוך שאוסר מדרבנן כתיבה חיצונית על הגוף אף ללא שריטה, זה דוקא בכתב שאינו נמחק משא"כ בנדון דידן קעקועי החינה הינם זמניים מאוד ונמחקים לאחר תקופה קצרה ביותר. גם לענין מראית עין נראה פשוט שאין כאן כל איסור, משום שאין איסור מראית עין במקום שניתן לתלות שנעשה בהיתר, והדבר ידוע ומפורסם שיש כל מיני קעקועים זמניים.