- משפחה, ציבור וחברה
- משפט אזרחי (ערכאות)
תביעה בבתי משפט לדיני עבודה
שאלה
כבוד הרב שלום וברכה,
עבדתי במשך שנתיים בביה"ס.
לצערי - במשך תקופה זו לא קיבלתי הסכם העסקה כתוב ומשכורתי הייתה נמוכה מהשכר שנאמר לי בעת הראיון.
פניתי לעו"ד לענייני עבודה, ולפי תשאול קצר - הבנתי כי ביה"ס עבר אף על סעיפים נוספים בחוק.
שאלתי היא האם עפ"י ההלכה - מותר לי לפנות לעו"ד שתנהל תביעה משפטית עקב הכספים שלא ניתנו לי?
במידה ולא, כיצד אוכל לבקש מביה"ס להחזיר את המגיע לי?
תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה:
א) אין מקום להתיר לתבוע בערכאות, אלא יש לדרוש ממנהלי המוסד לבוא לדין תורה.
ב) אם הנתבעים מסרבים להגיע לדין תורה, עליך ללכת לרב או לבי"ד ולקבל אישור לתבוע אותם בערכאות של המדינה.
בהרחבה:
האיסור ללכת לערכאות הוא חמור מאד, וגם בית דין לעבודה דינו כערכאות, כן כתבו מספר פוסקים, עיין באתר פסקים פסק 1220 של הרב לביא https://www.yeshiva.org.il/psakim/tags/14741 זה לשונו:
"נקדים כי 'בית דין לעבודה', דינו כערכאות, וכמו שכתב בפשיטות בספר מנחת צבי ח"ב סי' ו' אות יט וסי' י' אות ח'. ומצאתי שכן פסק בתשובת דברי מלכיאל ח"ה סי' רי, שגם בית דין של סוחרים יחשב כערכאות כל עוד הם חלק ממערכת בתי המשפט ואינם דנים עפ"י אומדן דעת, אלא כפופים למערכת חוקי הערכאות, המנוגדת לחוקי התורה".
אם לא יכול בפועל להוציא את המגיע לו בבית דין יכול לפנות לערכאות כפי שנפסק בשו"ע (חושן משפט סימן כו בסעיף ב'), אך כתוב שם שצריך קודם לתבוע לבית דין ורק אם הנתבע מסרב ייטול התובע רשות מבית הדין ויתבע בערכאות.
ובשו"ת שבט הלוי (ח"ד סי' קפ"ג) כתוב שאין צריך דווקא לפנות לבית דין ממש אלא גם רב המקום (או רב מפורסם) יכול להתיר לפנות לערכאות אם הנתבע מסרב. בפשטות משמע שאם ידוע שהנתבע סרבן אין צריך להזמינו לפני בית הדין או הרב, אך דעת המשנה הלכות (חי"ד סי' קל"ד) שבכל אופן צריכים להזמינו שלש פעמים לדין ורק אם לא בא – יכתבו לו רשות ללכת לבית משפט.
ואמנם יש אומרים שאין צריך כלל רשות מבית דין, וכן כתב בשו"ת טוב טעם ודעת (תליתאה סי' רס"א), ונמצא לפי זה שאם ברור שהנתבע לא ירצה לבוא לבית דין אפשר לכתחילה לפנות לערכאות. אך לכתחילה אין לסמוך על דעה זו, ויש לפנות לבית דין שיזמינו את הנתבע, ואם יסרב יתנו לתובע רשות לפנות לבית משפט. בית הדין שיעשה את העבודה הזו יכול להיות כל בית דין שתבחרו, ובכל מקום, בין אם הוא בית דין רשמי של המדינה ובין אם הוא בית דין לממונות שהוקם באופן לא-רשמי. כמו כן רב המקום או השכונה בו אתה גר יוכל לעשות זאת אם יצרף איתו עוד שניים וכך יהיו בית דין לעניין זה.
בברכה:
הרב משה מאיר אבינר
מה המשמעות לסירוב המדינה להכיר ב"דינא דבר מצרא"?
הרב אביעד תפוחי | ז כסלו תשפ"ב

האם מותר להיות שופט ירא שמיים?
הרה"ג יעקב אריאל | כ"ב אדר א' תשע"ט

עד אחד בבית משפט
הרב מרדכי גרוס | י"ט סיון תשע"ג

בית דין הגדול
הרב יהודה אודסר | כ"ד כסלו תשס"ח
הרב משה מאיר אבינר
ראש כולל דיינות בישיבת בית אל
מציאה בבית שלנו
ב ניסן תשע"ח
לא שילמתי במסעדה והבעלים התחלפו
כ"ז אדר תשע"ח
העתקת תוכנות ישנות
כ"ז אדר תשע"ח
חזקת טב למיתב
כ"ו אדר תשע"ח

דיבור אחרי קריאת שמע שעל המיטה
הרב עזריה אריאל | כ"ו מרחשון תשע"ד

דיבור אחרי קריאת שמע שעל המיטה
הרב עזריה אריאל | כ"ו מרחשון תשע"ד

הסרת שיער הגוף לגברים
הרב עזריה אריאל | י"ב אלול תשע"ד

שיבולת שועל (קוואקר)
הרה"ג יעקב אריאל | י אייר תש"ע

המשך שאל הע מכונת גיליוח
הרה"ג יעקב אריאל | י"ז סיון תשפ"ג
