שלום כבוד הרב. רציתי לשאול, על פי פסיקת הרב מרדכי אליהו זצ"ל: האם להתפלל בנץ האסטרונומי, המישורי או הנראה? בלוחות לפעמים מופיעים זמנים שונים גם לעלות השחר, זמן טלית ותפילין וכו’ על פי השיטות השונות - כיצד לנהוג? תודה רבה.

שלום וברכה! הנץ החמה: לדעת הרב אליהו זצ"ל, בתפילה כוותיקין אין חובה לדקדק בזמן הנץ החמה, וגם אם סיימו קריאת שמע כעשר דקות לפני או לאחר הנץ החמה הרי זה כקריאה עם הנץ. זמן טלית ותפילין: לדעת הרב אליהו הזמן הוא כשעה לפני הזריחה. זמן עלות השחר: נראה שהרב אליהו חישב זמן זה כ-90 דקות לפני הזריחה, כאשר לדעתו הזמן מתארך בקיץ ומתקצר בחורף במקביל לשעות הזמניות. סוף זמן קריאת שמע ותפילה: הרב אליהו נקט שהשיטה העיקרית היא לחשב זמנים אלה על פי שיטת המגן אברהם, שהיום מחושב מעלות השחר ועד לצאת הכוכבים. לדעתו, רק בשעת הדחק יש לסמוך על שיטת הגר"א, שעל פיה היום מחושב מן הזריחה עד השקיעה. בתוך שיטת המגן אברהם ישנן דרכי חישוב שונות, והרב אליהו נקט בדרך מיוחדת: דרך החישוב המקובלת בשיטה זו היא שהיום מחושב מעלות השחר ועד לצאת הכוכבים של רבנו תם, ואילו הרב אליהו נקט (בעקבות הבן איש חי), שיש לחשב את היום מעלות השחר ועד לצאת הכוכבים הרגיל (כ-20 דקות לאחר השקיעה). החישוב באופן זה הוא המחמיר ביותר מבחינת סוף זמן קריאת שמע ותפילה, שכן באופן זה הזמן יוצא מוקדם באופן משמעותי מן החישוב המקובל בדעת המגן אברהם, ובוודאי משיטת הגר"א. מקורות: שו"ת מאמר מרדכי כרך ד', הלכות שבת, סימנים י"ב, כ"ג. מאמר מרדכי, הלכות לימי החול, פרק ז' סעיף מ"ח; פרק י"ג סעיפים ז', י', והערה י"א. חוברת "דיני ערב פסח שחל להיות בשבת" של הגר"מ אליהו, תשנ"ד, סעיפים ט"ו, נ'. ירחון "האוצר" חוברת ט', עמ' לז. בן איש חי שנה ראשונה, ויקהל סעיף ד'.