יעבור ואל יהרג

במקרה שהדין נותן שיעבור ואל יהרג, כתב הרמב"ם שיעבור ואסור לו למסור עצמו למיתה. ר"ת בתוס' כתב שאם רוצה להתחסד יכול. השו"ע פסק כמו ר"ת. למה השו"ע לא חשש לדעת הרמב"ם? הרי זה רצח! (לדוג', בתפילין כתב שחסיד יניח גם לשיטת ר"ת)

שלום שאלתך היא שאלת תרומת הדשן (אחד מרבותינו הראשונים) המופיעה בדבר הש"ך (ס"ק א') על השו"ע: והיה נראה דבפלוגתא דרבוותא אזלינן לקולא (=במחלוקת הרבנים - תוס' ורמב"ם - הולכים לקולא) באיסור סכנת נפשות כדאמרינן...ספק נפשות להקל אמנם יש לומר הכא דלענין קדוש השם שלא הקפידה התורה על איבוד נפשות מישראל לא ילפינן לה משאר ספיקות דלית בהו משום קידוש השם ונראה דלפי הענין ושרואין אנו כוונתו מורין לו עכ"ל. למדנו מדבריו שבמצוות קידוש ה' שכל עניינה הוא מסירות נפש לא נאמר הכלל של ספק נפשות להקל. כפי שסיים את דבריו בעל תרומת הדשן שהפסיקה אם למסור את הנפש במצבים אלו היא לפי העניין ולפי כוונתו של האדם. יום טוב