שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • גוים והיחס אליהם

האם מותר לשבח שחקן כדורגל גוי?

undefined

הרב שמואל אריאל

כ"ג אדר א' תשע"ט
שאלה
לכבוד הרב שליט"א, האם יש איסור "לא תחנם" כשאומרים על איזשהו כדורגלן אינו-יהודי שהוא הכי טוב וכשמתארים את זה וכדומה?
תשובה
שלום וברכה! אכן בעיקרון עשוי להיות בכך איסור זה. בפוסקים מופיעים סייגים שונים לאיסור זה, אך רובם אינם שייכים בהקשר של התפעלות משחקני כדורגל. כאשר מדובר בגוי שאינו עובד עבודה זרה, כתבו פוסקים רבים שמותר לשבח אותו ואת כישרונותיו. גם היתר זה אינו מוסכם לכל הדעות, אך נראה שניתן לסמוך עליו. הרחבה ומקורות: בדברי חז"ל מופיעות כמה דרשות הנלמדות מן הפסוק "לא תחנם", ואחת מהן היא הדרשה "לא תתן להם חן", דהיינו שאין לשבח נכרי על מראהו, מעשיו וכדומה (עיין למשל עבודה זרה כ' א). וכך נפסק להלכה בפוסקים (עיין למשל ברמב"ם הלכות עבודה זרה י', ד; שו"ע יו"ד קנ"א, יד). בגמרא ובפוסקים הקשו על דין זה ממקורות שונים שבהם רואים שחכמים שיבחו נכרים, ומתוך כך העלו כמה סייגים לדין זה, כגון שמותר לשבח את מראהו של הנכרי כאשר הכוונה היא לשבח את הקב"ה שברא אדם נאה כזה (עיין בגמרא עבודה זרה שם, ובשו"ע שם), שמותר לשבח התנהגות של נכרים שיש בה מוסר ודרך ארץ וראוי ללמוד מהם הנהגה זו (עיין שו"ת ציץ אליעזר חלק ט"ו סימן מ"ז, אות ב'), וחילוקים נוספים (עיין בציץ אליעזר בכל הסימן שם; שו"ת בצל החכמה חלק א' סימן מ"ו; שו"ת עטרת פז חלק א' כרך ג', אה"ע סימן ה'; שו"ת תשובות והנהגות כרך ד' סימן קצ"ז). חילוקים אלה בדרך כלל אינם שייכים בהקשר של השאלה המדוברת, כאשר מתפעלים משחקן כדורגל ומתארים את יכולותיו. אולם בדברי הפוסקים ישנו דיון בשאלה באילו גויים נאמר האיסור. דיון זה מתקשר לדינים נוספים הכלולים באיסור "לא תחנם", שגם לגביהם קיים הדיון באילו גויים חל האיסור (אם כי יש גם פוסקים שחילקו בין הדינים השונים הנלמדים מפסוק זה). לגבי "גר תושב" (- אדם שקיבל עליו בפני בית דין לקיים את שבע מצוות בני נח) נאמר במפורש בתורה שמותר ומצווה לפרנס אותו ולתת לו את צרכיו (ויקרא כ"ה, לה; דברים י"ד, כא), דהיינו שאין נוהג בו איסור "לא תחנם" שעל פיו אסור לתת לנכרי מתנות בחינם. יש מן הפוסקים שכתבו שרק גר תושב ממש יצא מכלל האיסור, וכל נכרי אחר נכלל באיסור זה, גם אם אין הוא עובר על שבע מצוות בני נח (עיין בית יוסף חו"מ רמ"ט, ב, ושו"ע שם; ועיין שו"ת תשובות והנהגות הנ"ל, ושו"ת שבט הלוי חלק ד' סימן רי"ג, שמביאים בכך דעות אך מסיקים להחמיר). אולם כמה פוסקים כתבו שאיסור זה נוהג רק בגוי שעובר על מצוות בני נח, או רק בגוי שעובד עבודה זרה, וגוי אחר, אף שאינו בגדר "גר תושב", אין נוהגים לגביו הדינים של "לא תחנם" (עיין שו"ת הרשב"א חלק א' סימן ח'; שו"ת בצל החכמה הנ"ל; שו"ת ציץ אליעזר הנ"ל, אות ה'; שו"ת יביע אומר חלק י', יו"ד סימן מ"א, אותיות ב', ה'; שו"ת עטרת פז הנ"ל). לפי דעה זו, שחקני כדורגל שאינם עובדים עבודה זרה, אין איסור לשבח אותם. בשולי הדברים נתייחס בקצרה לטעמו של איסור זה: איסור זה עלול להיראות כסוג של גזענות, שאנו רואים את כל העמים כנחותים ולפיכך אסור לשבח אותם ואת מעשיהם. אולם כפי שהזכרנו, כאשר מדובר בגר תושב, דהיינו אדם שנשאר גוי אבל קיבל עליו באופן מפורש לקיים את המצוות שהוא מחוייב בהן, ודאי שאין חל עליו איסור זה של "לא תחנם". כלומר שהאיסור אינו נובע מלאומיותו של האדם אלא מהתנהגותו – אם הוא מקבל על עצמו לנהוג על פי אמות המידה הבסיסיות שהתורה מצווה לכלל האנושות, אין כל בעיה לשבח אותו ואת מעשיו, אף שהוא בן לאום אחר ואינו יהודי. (ובאופן כללי, חכמים אינם נמנעים מלהכיר במעלותיהם של בני עמים אחרים, וכגון הביטוי הידוע "חכמה בגויים תאמין".) אך כאשר אדם זה אינו מוכן לנהוג כפי המוטל עליו, ובוודאי כאשר הוא עובד עבודה זרה, איננו יכולים לשבח אותו, משום שבכך אנו מטשטשים את חומרת מעשיו השליליים. כך כותב הרמב"ם (הל' עבודה זרה י', ד) בטעמו של איסור זה: "וכן אסור לספר בשבחן... מפני שגורם להידבק עימו וללמוד ממעשיו הרעים". למרות שאכן יש באדם זה מעלות מסויימות, אם נשבח אותן ונתעלם מן הצדדים השליליים שבהתנהגותו, אנו עלולים להתחבר איתו וללמוד מחטאיו. באופן אחר ניתן לומר, שעצם העובדה שאנו מוכנים לשבח אדם תוך התעלמות מכך שהוא עובד עבודה זרה, מראה שאיסור עבודה זרה אינו כה חמור בעינינו. אם למשל יתברר שספורטאי מסויים הוא פושע חמור, כגון רוצח וכדומה, ודאי שלא ישתפו אותו בתחרויות ולא יפארו את כישרונו הספורטיבי. מי שימשיך לתאר בהתפעלות את כישרונו תוך התעלמות מפשעיו, מראה שפשעים אלה אינם כה חמורים בעיניו. עבודה זרה נתפשת בעינינו כדבר שונה מרצח, משום שרצח הוא תופעה חריגה שכלל האנושות דוחה אותה ואילו עבודה זרה היא לצערנו תופעה רווחת יחסית. אכן התורה מכירה במציאות זו שישנם בעולם אנשים רבים שמאמינים בעבודה זרה – היא אינה מצווה עלינו לנתק כל מגע מאנשים כאלה, והיא מאפשרת לנו לקיים איתם יחסי שכנות ושיתוף פעולה בתחומים הנצרכים לאדם ולאנושות. אך ביסוד הדברים עלינו לזכור את חומרת הדבר, ואיסור זה מהווה תזכורת משמעותית לכך.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il