יש ברכה הנאמרת כאשר רואים מלך, האם זה רלוונטי היום, אם אדם רואה / פוגש את המלכה באנגליה? כמו כן יש מנהג לומר "מי שברך" מיוחד למלכה בשבתות וחגים. האם נכון לומר זאת למרות שהמלכה איננה באמת השליט של המדינה אלא רק "בובה"?

ביררתי את המנהג באנגליה אצל ידידי הרב שלמה קטנקה הלוי מלונדון וכך השיב לי: כאן באנגליה אומרים את הברכה ואת התפילה, כי בתיאוריה היא יכולה להחליט על חוקים, היא עדיין חותמת על כל חוק, אם היא אינה חותמת החוק אינו חוק. יש לה פגישה עם ראש הממשלה פעמיים בשבוע. התפילה היא על המלכה ועל יועציה הממשלה. דודי הרב הלל הופנר (מנשסטר אנגליה – בני ברק ישראל) הסכים שכך המנהג באנגליה והוסיף שראשי הישיבה בגייטסהעד יצאו לקראת המלכה וברכו את הברכה. בתשובות והנהגות (אורח חיים ח"ב סי' קלט) דן בנשיא של מדינת דרום אפריקא וכדו', אם לברך "שנתן מכבודו", וכתב, שכשהגיע הנשיא מאמריקה לביקור בארץ ישראל, נחלקו הרבנים אם לברך שנתן מכבודו או לא, וכתב שלדעתו כיון שמעמדו הוא תלוי ועומד בהחלטת בית הנבחרים שמה שבכחם להדיח אותו, וסמכויותיו מוגבלים מאוד, אין לברך. ולא דמי למלוכה באנגליה אפילו בזמננו שעל כל חוק חדש המלכה חותמת, ולא מתחלפת אלא המלוכה בידה וביד צאצאיה, וכבודה ככבוד מלכים ממש, ואף שלמעשה אינה מתערבת בסדרי השלטון, מכל מקום צריך את חתימתה על כל חוק וחוק, והממשלה יונקת את סמכותה ממנה, וכבודה לא פחת כל הדורות כמלא נימה.