שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • מיהו יהודי?

למה היהדות נקבעת לפי האם?

undefined

כולל דיינות בית אל

כ"ה אדר ב' תשע"ט
שאלה
מדוע ילד שנולד לאם לא יהודיה ולאב יהודי אינו נחשב כיהודי?
תשובה
במשנה בקידושין (דף סו:) מובא: "כל מקום שיש קידושין (מסביר רש"י- שתופסים בה קידושין) ואין עבירה (רש"י: בנישואין שלא אסרה התורה עליו) - הולד [הילד] הולך אחר הזכר, ואיזה זו? זו כהנת לויה וישראלית שנשאו לכהן לוי וישראל" (רש"י: לוי שנשא כהנת או ישראלית - בנה לוי, וכהן שנשא לויה או ישראלית - בנה כהן, וישראל שנשא כהנת או לויה - בנה ישראל). וכדברי המשנה נפסק להלכה בשולחן ערוך (אבן העזר, סימן ח' סעיף א'): "כהנים לויים וישראלים מותרים לבוא זה בזה (ע"י קידושין וחופה) והולד הולך אחר הזכר". מדברי המשנה והשולחן ערוך מבואר שלגבי מדרגת קדושת הולד בתוך עם ישראל, האם הוא כהן או לוי או ישראל, הולכים אחר הזכר (האב). אולם בסוף המשנה (קידושין סו:) מובא: "וכל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קידושין (רש"י: שלא תופסין בה קידושין כלל לא עליו ולא על אחרים) - הולד כמותה, ואיזה זה? זה ולד נכרית" (רש"י: ולד נכרית - בנה נכרי). וכדברי המשנה נפסק להלכה בשו"ע (אבה"ע ס' ח' ס"ה): "ולד של נכרית- כמותה, בין שנתעברה מכשר בין שנתעברה מפסול". מדברי סוף המשנה והשולחן ערוך מבואר שלגבי ייחוסו [שייכותו] של הולד, האם הוא ישראל או נכרי: הולכים אחר האם. כהסבר לכך שלגבי מדרגת הקדושה היחוס הוא ע"פ האב, רש"י המביא את הפס': "למשפחותם לבית אבותם" (במרבר פ"א פ"ב) כלומר במקום שיש אפשרות שיחול מעשה הקידושין בין בני הזוג אז נוצרת משפחה (למשפחותם) שכתוצאה מכך יש אפשרות לקבוע את מדרגת קדושתו של הולד ע"פ אביו (לבית אבותיו) כהן או לוי או ישראל. נשאר לנו להבין מהו המקור לכך שולד נכרית הוא נכרי? הגמרא (קידושין סח:) מביאה: "נכרית מנלן (שלא תופסים בה קידושין)? - אמר קרא: "לא תתחתן בם", אשכחנא דלא תפסי בה קידושי, ולדה כמותה מנלן (מניין שהולד הוא נכרי)? - א"ר יוחנן משום ר' שמעון בו יוחאי דאמר קרא "כי יסיר את בנך מאחרי", בנך הבא מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה". מבואר מדברי הגמרא שהמקור לכך שבמקום שלא יכולים לחול הקידושין כגון בין נכרית לישראלי הולד הוא נכרי, הוא מפסוק בתורה. כעת נביא טעמו של דבר, מדוע ייחוסו של הולד הולך אחרי אמו ולא אחרי אביו? הפני יהושע כתב (קידושין סח:): "כיון שנתנה תורה נתחדשה הלכה שלא יהא שום צד אישות בבן ישראל לעובדת כוכבים והדרינן לעיקר מילתא דעובר ירך אמו הוא היכא דלא שייך תפיסת קידושין ואישות משום הכי אין קרוי בנך אלא בנה אם כן הוה הדין להיפך בבן בתך הבא מן עובד כוכבים קרוי בנך מהאי טעמא גופא דבתר דידה שדינן ליה דעובר ירך אמו". מבואר מדברי הפני יהושע שקודם שניתנה התורה היה צד אישות גם בין בן ישראל לעובדת כוכבים, אך לאחר שנתנה תורה נתחדשה הלכה שאין צד אישות בין בן ישראל לעובדת כוכבים. ובמקום שלא תופסים קידושין ייחוסו של הולד נקבע לפי האם משום שעובר ירך אמו. כלומר הולד נחשב כחלק מהאם כמו המצב שקודם שנתנה תורה שהרי לא חלים הקידושין כלל. והוא הדין גם להיפך בין בת ישראל לעובד כוכבים שאין צד אישות ביניהם הולד הולך אחרי אמו. ועוד משמע שלאחר שניתנה תורה וחלים הקידושין ייחוסו של הולד הוא אחר האב ולא אחר האם כמו קודם שניתנה תורה לגבי מדרגת קדושתו האם הוא כהן או לוי או ישראל. אולם הרמב"ן כתב (ויקרא פ"כד פ"י) - "מעת שבא אברהם בברית המילה היו ישראל ובגויים לא יתחשב וקל וחומר הדבר אם לאחר מתן תורה שהגוי הבא על בת אברהם מחייבי לאוין הוא ואין לו בה קידושין היא מקוה טהרה לאומות להפוך את ולדה להיות כמוה לא כל שכן קודם התורה שתהא מטהרת ולדה להיות כמוה לחייבו במילה כזרעו של אברהם ויהא מכלל בני ישראל". מבואר מדברי הרמב"ן שגם קודם שנתנה תורה לאחר בריתו של אברהם אבינו הולד הולך אחר אמו שבנות אברהם הן מקוה טהרה לאומות העולם וכ"ש לאחר שנתנה תורה שהולד הולך אחר אמו לחייב את ולדה בברית מילה, אך לגבי מדרגת קדושתו של הולד בתוך עם ישראל הולכים אחר האב, האם הוא כהן או לוי או ישראל. ונראה לבאר את ההבדל שבין הטעמים השונים, הפני יהושע נותן סברא טבעית פשוטה לכך שהולד הולך אחר אמו במקום שלא חלים הקידושין משום שעובר ירך אמו שהוא כחלק ממנה ע"י שנוצר בתוך הרחם שלה כמו שכתב בליקוטי שיחות (כרך י"ד עמ'205) "העובר כולו נבנה מטיפת משהו לגוף משוכלל על ידי האם בלבד ועד כדי כך שרואים במוחש שרוחניות האם משפיעה וגם מעצבת את אופי העובר", אולם הרמב"ן נותן סברא סגולית שמגיעה בזכות מצות מילה לכך שהולד הולך אחר אמו גם במקום שלא חלים הקידושין משום שבנות ישראל מקוה טהרה לאומות בזכות בריתו של אברהם אבינו. בברכה: הרב עידן יוסף
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il