שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • שבועות

עמידה בעשרת הדברות במקום שיושבים

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

ד סיון תשע"ט
שאלה
שלום לרב. אני מתפלל בבית כנסת שנוהגים לשבת שקוראים את עשרת הדברות בפרשת יתרו ושבועות ובפרשת ואתחנן, האם אינו נכון יותר לעמוד, כך ראיתי שנוהגים בהרבה בתי כנסת?
תשובה
שלום וברכה לשואל היקר! כבודו צודק שמנהג בתי כנסת רבים לעמוד בקריאת עשרת הדברות (בפרשת יתרו ושבועות ובפרשת ואתחנן), כך נוהגים האשכנזים, וחלק מבני ספרד. אולם כיון שנוהגים במקומך לשבת, ויש פוסקים רבים שסוברים כך כדי לא לעשות הפרש בין עשרת הדברות לשאר התורה, יש לעשות כמנהג המקום. מאידך מגדולי הפוסקים כתבו ליישב מנהג זה בטעם נכון. לכן כאשר אדם נמצא במקום שנוהגים לעמוד או להיפך, אין לו לשנות ממנהג המקום ולהיות יוצא דופן. הפתרון לאדם שנוהג שלא לעמוד והוא נמצא במקום שכולם עומדים, הוא לעמוד מתחילת עליית רביעי. כמו כן ניתן להציע לגבאי המקום שיעלו את רב המקום בעליה זו ובכך כולם יעמדו, וכאשר ישארו עומדים לא יראה שהציבור נעמד דוקא לעשרת הדברות, ובכך יסכימו ב' השיטות. והאמת והשלום אהבו. מקורות והרחבה: בשו"ת הרמב"ם (סימן רס"ג) כבר נשאל בנידון זה, והשיב: "זה אשר הנהיג הרב הנפטר נ"ע לישב, הוא הראוי, וראיותיו ראיות נכונות לפי דיני אנשי העיון, ואין להוסיף עליהן. וכך היה ראוי לעשות, בכל מקום, שמנהגם לעמוד, צריך למנעם, בגלל מה שמגיע בזה מן ההפסד באמונה, שיש בתורה מדרגות ומקצתה מעולה ממקצתה, וזה רע עד מאד. ומן הראוי לסתום כל הפתחים, שמביאים לזאת האמונה הרעה. ומה שטעון החכם האחר, שבגדאד ומקצת הערים עושות זאת, אין זה ראיה בשום פנים, לפי שאם נמצא אנשים חולים, לא נחליא הבריא מאנשיהם, כדי שיהיו שווים, אלא נשתדל לנתח כל חולה שנוכל". עיין שם באריכות, ודעתו של הרמב"ם שצרך לשבת, היא מפני תרעומת המינים והכופרים שיגידו שרק עשרת הדברות מן השמיים ושאר התורה משה מפי עצמו אמרה ח"ו. ובשו"ת יחוה דעת (ח"א כ"ט) האריך בחיזוק דברי הרמב"ם, והוסיף פוסקים רבים הסוברים כן, והם שו"ת קול אליהו, ווי העמודים על היראים, פתח הדביר, שו"ת ציץ הקודש, שדי חמד בפאת השדה, ועוד. וראה בספר דברי שלום (תצ"ד סע' כ"ג) שכתב שנראה בפשטות שדעתו רבנו האריז"ל לשבת גם בעשרת הדברות כמו בשאר פרשיות התורה. מאידך גיסא בשו"ת דבר שמואל (אבוהב) כתב להתיר לעמוד בקריאת עשרת הדברות, וז"ל: "... וכתב הרב בית יעקב ליישב המנהג הזה וסבר שאפשר לקיימו כיון דבחג השבועות כולם יודעים שעושים כן הואיל ובאותו יום שמעו כל ישראל את עשרת הדברות מפי הקב"ה וליכא חששא לתרעומת המינים מה שאין כן בשבת יתרו ואתחנן אין לנהוג כן". ומרן החיד"א (בספרו טוב עין סימן י"א) כתב להתיר את המנהג, וז"ל: "...בכמה מקומות נהגו העם לקום כשקורין עשרת הדברות בספר תורה בפרשת יתרו ושבועות ופרשת ואתחנן. ויש שערערו על זה דמוכח בש"ס דאין לעשות הפרש בין עשרת הדברות לשאר התורה, וכמ"ש בש"ס דבטלו קריאתן מפני תרעומת המינין יורנו המורה". וענה על כך החיד"א: "... נראה דלא דמי... הכא שקורין בס"ת כל התורה מידי שבת בשבתו וגם ביום זה שהם קורין עשרת הדברות קורין איזה חלק מהתורה בס"ת לית לן בה דמוכח דהכל אמת אלא שהם עומדים בהם להיות שהם יסוד התורה ונכתבו בלוחות ואמרם הבורא ברוך הוא לכל ישראל ויחרד כל העם באמירת הקב"ה אותם ורוצים לעשות איזה זכר לקום באמירתן... ונראה דמאחר שנהגו העם כן לקום כלם בעשרת הדברות נראה שחייבים הכל לעמוד ואין לשום אחד לישאר יושב דגם שאינו מן הדין לקום עתה שנהגו כל הקהל בזה נעשה חיוב על הכל ואם לאו ח"ו בעיני ההמון נראה דמזלזל. ועוד דאמרו לא ישב בין העומדים...". גם בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ב א') הכריע כדעת החיד"א, וכן נראה דעת כה"ח (תצ"ד סקכ"א, אולם בסק"ל כתב שלא ראה מי שנוהג לעמוד כיון שאין ישוב הדעת להקשיב בעמידה). וכן דעת האגרו"מ (או"ח ד' כ"ב), ובספר מטה יהודה (או"ח א' ו'), ומובא בספר דברי שלום ואמת (א' 166) שכן נהגו בצפון אפריקה. וכן כתב בספר שמש ומגן לרב משאש זצ"ל (א' או"ח נ"ז), ועיין יחוה דעת (ו' ח') לגבי אדם שנוהג לשבת שנמצא במקום שעומדים. את ההצעה האחרונה שמעתי מהגר"ח איידלס שליט"א, וכפי שכתבו כנה"ג (הגב"י סי' תכ"ח), מג"א (שם סק"ח), כה"ח (שם סקל"ה) שכבר נהגו שחכם הקהל עולה לעליה של עשרת הדברות. וכמובן שיש להתייעץ על כך עם רב ביכנ"ס. שנזכה לקבלת התורה כאיש אחד בלב אחד ! בברכה נאמנה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il