שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • מידות ובין אדם לחברו

פגיעה באדם אחר שלא במודע או שלא בכוונה

undefined

הרב משה ליב הכהן הלברשטט

ז מרחשון תש"פ
שאלה
אם מישהו מסב את תשומת לבי לכך שפגעתי באדם אחר על ידי משהו שעשיתי או אמרתי, אבל אני לא מודע לזה; אני לא בטוח או לא זוכר אם באמת אמרתי משהו או עשיתי משהו או לא, או שאולי פשוט חוויתי את המקרה בצורה אחרת, או שאני משוכנע שלא עשיתי שום דבר, וחוץ מזה לא היתה לי כל כוונה לפגוע בו בשום צורה. איך עלי להתמודד עם זה? כיצד עלי להגיב? האם ייתכן שעשיתי חטא שלא במודע נגד יהודי אחר? איך אני פותר מצב כזה על פי ההלכה או באופן שזה יעלה בקנה אחד עם התורה? האם די בכך (וחובתי) שאכיר ברגשותיו של הנפגע, ואגלה הבנה, ואומר משהו כמו: "אני מצטער אם נעשה, נאמר או קרה משהו שעלול היה לפגוע בך. מעולם לא היתה לי כל כוונה לפגוע בך, במודע או שלא במודע"?
תשובה
"אדם מועד לעולם, בין שוגג, בין מזיד, בין ער, בין ישן" (בבא קמא פרק ב משנה ו). חכמינו מלמדים אותנו שאדם תמיד אחראי למעשיו ועליו לדאוג שאף אחד לא ייפגע ממנו. הדבר הנכון לעשות על פי תורתנו הקדושה היא להתנצל כראוי. רבי צבי לויתן ראש ישיבת "אור החיים" בסלבודקה היה מדקדק מאוד במצוות שבין אדם לחברו, היה שומר פיו ולשונו עד להפליא, ונזהר מאוד מבלי לפגוע בשום אדם, ולמנוע ממנו כל צער ונזק. על כך סח רבי יעקב משה חרל"פ מרבני ירושלים דוגמא אחת מני רבות: בעודני בצעירותי, הסחתי פעם את דעתי בעת עמדי בתפילת שמונה עשרה ונשענתי על הקיר. ר' צבי הרגיש בזה, והעיר לי על האיסור שבדבר. (עיין שו"ע או"ח צד, ח). דבר זה אירע באמצע הקיץ. והנה בליל יום הכפורים התפללתי ביחד עם ר' צבי בבית הכנסת. לאחר "כל נדרי" ראיתי שר' צבי קם ממקומו ומסתכל אנה ואנה, כנראה התבונן שמא יש בקהל מישהו שנפגע ממנו ויש לפייסו. פתאום ניגש אלי ר' צבי וביקש את סליחתי על אותה תוכחה, כי אולי לא היה די זהיר בסגנון וצורת תוכחתו ובזה ציער אותי... (הזהרו בכבוד חבריכם עמ' רצב).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il