שאל את הרב

  • הלכה
  • דגים

אכילת גבינה אחרי דג טונה לספרדים

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

כ"ה טבת תש"פ
שאלה
ב"ה שלום עליכם ידוע לי שלבני ספרד אין לאכול דגים עם גבינה/חלבי! רציתי לשאול: א. בסעודת שבת בבוקר קיים צלחת עם גבינה וצלחת עם טונה, האם אני יכול לאכול טונה לבדו, ואחריו לאכול מאכל חלבי? כמובן שלא שניהם יחדיו, ב. מה צריך לעשות במקרים אלו שיש על השולחן גם מאכלי חלב וגם מאכלי דגים מה קודם? תודה
תשובה
שלום רב. א. אין כל חשש לאכול דג ואח"כ מאכל חלבי אף לבני ספרד. ב. ניתן להקדים מה שרוצים. מקורות והרחבה: בגמ' (חולין קיא:) עולה בפשטות שמותר לאכול דגים עם מאכל חלבי, וז"ל: "רבי אלעזר הוה קאים קמיה דמר שמואל אייתו לקמיה דגים שעלו בקערה וקאכיל בכותח (מאכל חלבי)". משמע שאין איסור כלל אחרת הגמ' היתה מזהירה אותנו. אך לא משמע כן מדברי רבנו בחיי בספרו כד הקמח (שמות כ"ג י"ט) שכתב: "וכן דעת הרופאים בתערובת דג וגבינה שנתבשלו כאחד שמוליד תכונה רעה וחולי הצערת". אולם רוב הראשונים לא סוברים כן. ומרן הב"י (או"ח קע"ג) כתב להחמיר, וז"ל: "ומכל מקום אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה", ומבואר בבא"ח (בהעלותך ט"ו) שדגים וחלב מותרים ביחד אפילו מדרבנן אלא שיש בזה סכנת חולי, ולכן אסור לאוכלם, והוסיף שהוא הדין שיש סכנת חולי בדגים עם גבינה. וכן כתבו לאסור בשו"ת ישכיל עבדי, ובשו"ת יחוה דעת (ח"ו סי' מ"ח). וכך נוהגים בני ספרד, וחלק מקהילות החסידים. עם זאת המיקל מבני ספרד בדבר זה, יש לו ע"מ לסמוך. שכן משמע מדברי החיד"א (מחזיק ברכה פ"ז סק"ד), וכן כתב הראשל"צ המקובל רבי אברהם חיים גאגין: "לאכול דג בחלב שרי מעיקר הדין, וכן עמא דבר, ודלא כמ"ש בב"י". ועיין בשו"ת ברכת יהודה (ח"ב יו"ד סי' ה') שכתב שברפואה כיום אין חשש סכנה כלל באכילת דגים בחלב. וכתב בשו"ת שמש ומגן (ח"ד יו"ד סי' י"ב), וז"ל: "ולדעתי זה תלוי באנשים האוכלים, שמי שיש לו דמיון ואינו רוצה לאכול דגים עם חלב או גבינה, לא תוכל להסיר לו הדמיון וראוי להניחו וכו', אבל מי שישאל על ההלכה... תגיד לו בקול רם שמותר וכו' אבל למדומיינים לא יועיל כל זה, ולכן טוב להניחם במנהגם". גם מדברי השו"ע עצמו (פ"ז ג') שהשמיט דבריו שכתב בב"י, וכתב: "אבל דגים וחגבים אין בהם איסור אפילו מדרבנן". ובפת"ש (שם סק"ט) הביא בשם הבית לחם יהודה ואדני פז, להקל בחמאה ודגים, וכן כתב כה"ח (שם סקכ"ד), וע"פ דבריהם פסק ביחוו"ד (ח"ו סי' מ"ח): "יש להמנע מלאכול דגים בחלב או עם גבינה משום חשש סכנה, אבל הנוהגים לאכול דגים בחמאה רשאים להישאר במנהגם". וכן כתב בילקו"י (פ"ז סע' פ"ה) שמותר לטגן דגים בחמאה, "שדי לנו להחמיר בחלב ודגים כמבואר בב"י, והבו דלא להוסיף עלה". וכתב בילקו"י (שם פ"ה): "ומה שחשש הרב המחבר מטעמא דסכנתא, הנה בודאי שאין זו סכנה טבעית, גם לפשט דברי מרן [בב"י], אלא סגולית, ובכה"ג כתב בשו"ת אמרי אש (סי' ס') דלא מחמרינן בסכנה סגולית כאיסורא". מאידך הדרכי משה (שם סק"ד) כתב על דברי הב"י (הנ"ל): "לא ראיתי מימי נזהרין בזה... ולכן נראה שנתערב לרב בית יוסף בשר וחלב", והיינו שנתחלף למרן הב"י בשר ודגים עם חלב ודגים, וכפי המקור שציין (או"ח קע"ג) ששם מובא רק איסור בשר ודגים המביא לצרעת. וכן כתבו הט"ז (פ"ז סק"ג), והש"ך (שם סק"ה), הפת"ש (שם) ועוד רבים מפוסקי אשכנז, שנפל טעות סופר בדברי הב"י, שמותר לאכול דגים עם חלב, ומה שנאסר זה רק לאכול בשר עם דגים יחד. ואציין שזקני הש"ך לפני שכתב על דברי מרן בב"י שזו טעות סופר, אסר על עצמו ועל משפחתו שלא לאכול כלל דגים עם חלב, וכן נוהגים רבים מצאציו. בברכה נאמנה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il