אנו יודעים שמצוות פאת השדה בקציר הינה מצווה מן התורה שהיא בין אדם לחברו ולמקום ובמיוחד בארץ ישראל כאשר עם ישראל מקובץ. למרות שהתורה לא קבעה כמות של קיום המצווה בפועל חז"ל קבעו כמות של אחד חלקי שישים על מנת לקיים את המצווה בפועל באופן ראוי. היום בימינו אנשים לא שומרים על המצווה הזאת ומשתמשים בשיטות תעשיתיות כדי למקסם רווחים וכמות ומפעילים עבודה לא עברית. האם שדה של אדם כזה שלא שומר על פאה דינו שיבולו אינו כשר אפילו שהופרשו תרומות ומעשרות כדין או שמא שמצווה לא לקנות מאדם כזה שכן הוא חוטא במצווה מן התורה ויש להעדיף לקנות מיהודי אשר מקיים את מצוות הפאה.

בס"ד שלום וברכה מכיוון שבמצוות פאה נאמר שיש להשאירה לעניי עמך, וחז"ל דרשו "ולא לעורבים" על כן נוהגים היום שלא משאירים פאה בשדה מכיוון שעניים לא באים לקחת כמויות כאלו. כמו כן ידוע שהעניים מעדיפים ולהשאר במקומם ולא לנסוע לשדות לקטוף, על כן כתב החזו"א שהיום לא משאירים פאה שהיא ממילא לעורבים. אבל אם יש עניים יש צורך שבעל השדה יפריש פאה. על כן הלכה למעשה גם משדה שלא השאירו פאה אפשר לאכול. בברכת התורה והארץ הרב יהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ