שלום יש לי מספר שאלות שלא מניחות לי בתקופה האחרונה. אשמח לקבל תשובה בהרחבה. כאשר ביום הזיכרון אנו נזכרים בגיבורינו וכו איך עליי להסתכל ולהבין את מעשיהם וכיצד ד נכנס לתמונה,כיצד הוא מתגלה אלינו במלחמות ובגבורתינו? הרי כאשר אנו הולכים להילחם אנו מתאמנים,מתכננים,יוצרים אמצעים ופועלים בלחימה בשיטות שפיתחנו ולמדנו תוך סיכון עצמי יחד עם אומץ גבורה וכו כדי לנצח. מה ד עושה כאשר אנו נלחמים?מה הוא נותן לנו? האם ברכה?האם הוא זה שגורם לחרב לפגוע באויב? אם כך אז למעשה הלוחם נטול כוחות וכבובה על חוט... אז מה התפקיד שלנו. אני הייתי חושב על זה כך שהכל מתנהל כרגיל כדרך הטבע כלומר הכנתי את עצמי ללחימה יש לי את הגבורה ואני יוצא לקרב ואם אני מספיק טוב אז אני מנצח. אבל אם זה ככה היכן ד בחיי למי אני מתפלל ממי אני מבקש אל מי אני לומד תורתי. אני חושב שיש לי מספר דברים בסיסיים שלא הובררו לי מבחינה אמונית ולכן אני הולך כל מסביב ואין דעתי ונפשי מיושבת. אני מבקש שהרב השתדל בכל עז לברר לי את ההבנה הנכונה כדי שאוכל לעבוד את ד בדעת נכונה..תודה וישר כח

שלום רב כפי שכתבת יש כאן שילוב פעולה ביננו לבין הקב"ה. כל מי שיוצא לקרב יודע שפרט אחד שמשתנה יכול לשנות לפעמים את תמונת הקרב. כל היוצא לקרב יודע שהיכולת שלנו להצליח אינה תלויה רק בתרגול ואימונים. האימונים ומסירות שלנו לנצח היא מעוררת סיעתא דשמיא. כשאנו מוכנים להתמסר ולהשקיע בנצחון הקב"ה מסייע בידנו. הקב"ה שמח בכך שאין צורך לעשות ניסים גלויים. הגילוי של הקב"ה דרך הטבע הוא חלק מהשגחת ה' על העולם. אולם בענין המלחמה לא רק משום שאין הקב"ה רוצה להנהיג תמיד בנסים גלויים. בענין המלחמה דרך ההשתדלות שלנו אנו נבנים מבחינה רוחנית. הנחישות שלו היא מצווה המצווה היא בונה בנו קומה רוחנית. כל טוב