ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שידורים חיים מיוחדים לכבוד חג מתן תורה
שאל את הרב שבת ומועדים סעודה שלישית

סעודה שלישית שחלה בערב ר"ח

33
שאלה
שלום רב. האם בסעודה שלישית השבת שתחול בערב ר"ח, יש לומר גם יעלה ויבוא או רק רצה?
תשובה
שלום וברכה. נחלקו הפוסקים אם לומר "רצה" ו"יעלה ויבוא" או אחד מהם. למעשה יש נוהגים לומר רק רצה, ויש נוהגים לומר את שניהם. כדי לצאת כל הדעות, יש שכתבו להזהר שלא לאכול כזית פת לאחר השקיעה. ויש שלא נזהרו בכך, אלא אדרבא המשיכו לאכול כדי שיוכלו להזכיר גם שבת וגם ר"ח, כדעת הט"ז. מקורות: ראה שו"ע (קפ"ח י') שהולכים בתר תחילה הסעודה, ומרן דיבר על סעודה שלישית הנמשכת למוצ"ש. ובפשטות הוא הדין לסעודת יו"ט, ר"ח, חנוכה ופורים שנמשכו ליום חול. וכן דעת הילקו"י (שם). אולם הבא"ח (חוקת) סובר שדין זה, הוא רק בשבת ויו"ט שיש בהם תוספת שבת ויו"ט על החול. והנה במ"ב (שם סקל"ג) הביא מחלוקת הפוסקים במקרה שסעודה שלישית חלה בערב ראש חודש ואכל כזית פת בלילה. שיש אומרים שיזכיר רק 'יעלה ויבוא' כי הוא יותר מחוייב מרצה שהוא מחלוקת ראשונים אם להזכירו במוצ"ש שאינו ר"ח, וכן פסק בישכיל עבדי (ח"ז או"ח כז). ויש שכתבו שהולכים תמיד אחר תחילת הסעודה, ויזכיר רצה בלבד, כיון שעדיין לא הבדיל, ולכאורה כן דעת מרן המחבר שלא חילק, וכך פסק הבא"ח (חקת כ"ב) והיחוה דעת (ח"ג סי' נ"ה). ושיטה שלישית היא, שכיון שסעודה שלישית מחברת בין קדושת שבת לר"ח יש להזכיר את שניהם. כן כתב הט"ז (קפח סק"ז) והמגן גיבורים, וכן הכרעת שו"ע הרב (שם י"ז), וכתב בליקוטי מהרי"ח (סדר ברהמ"ז) שכן מנהג העולם. ובשו"ת באר משה ((ח"א סי' ה') שכן נהגו צדיקים ומגדולי רבני הונגריה, וראה עוד בפסק"ת (קפ"ח אות כ"א ובהערות שם), וכן הובא בסידור עולת ראיה (ח"א עמ' שסד) לגרא"י קוק זצ"ל. ובשש"כ (נ"ז י"ג הערה מ"ו) כתב בשם הגרשז"א, שאף לאחר שהחשיך אפשר לאכול כזית ביותר מכדי אכילת פרס, ויוכל לומר רק רצה ולא יעלה ויבוא. לגבי סעודה שלישית שחלה בערב חנוכה ופורים, כתב המ"ב (קפ"ח סקל"ג) שאף אם נמשכה סעודתו בלילה, יאמר "רצה" בלבד ולא "על הניסים", כיוון שהזכרת המאורע בחנוכה ובפורים היא רשות כמבואר ברמ"א (קפ"ז ד'). בברכה רבה,
עוד בנושא סעודה שלישית
שאל בהמשך לשאלה זו

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il