שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • תשעת הימים

דין עם גוי בימי בין המצרים

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

כ"ז תמוז תש"פ
שאלה
ממתי עד מתי עדיף שלא להתחיל הליך משפטי עם גוי בימי בין המצרים?
תשובה
שלום רב. חז"ל הדריכו אותנו להשתמט מלדון עם גוי בימים קשים אלו שאנו מבכים את חורבן בית המקדש; יש להמנע מתאריך - ראש חודש מנחם אב, ואם אפשר - עדיף כבר משעת המולד של חודש אב (באב תש"פ - זה יוצא יומיים לפני ר"ח אב). עד תאריך - י' באב. אם אפשר יש להמנע - עד י"א באב, ועדיף - עד ט"ו באב. ויש מי שכתב להמנע - עד ר"ח אלול. והמנהג להקל לדון עמו אחר תשעה באב. מקורות: מרן השו"ע (תקנ"א א') הזכיר עניין זה ביחס לתשעת הימים, וז"ל: "משנכנס אב ממעטין בשמחה, ובר ישראל דאית לה דינא בהדי נכרי, לשתמיט מנה, דריע מזלה". וכתב בפמ"ג (א"א סר"ב) שצריך להשתמט מלדון עם גוי כבר משעת המולד, דריע מזליה. והנפקא מינה כאשר המולד הוא קודם ר"ח. ולדוגמא בשנת התש"פ, ראש חודש חל ביום רביעי, והמולד חל ביום שני כ"ח תמוז שעה 1 ו-10 דקות ו-15 חלקים (פירוש לפי השעון שלנו - יום שני בשעה 13:56), יש להשתמט כבר מיום שני. הקרבן נתנאל (תענית פ"ד ה', הובא בשעה"צ תקנ"א סק"ב) הוכיח מהזוה"ק שמספיק להשתמט תשעה ימים, בלא יום עשירי. ואילו הבא"ח (ש"א דברים א') כתב שצריך להמתין עד אחר עשירי באב. ונראה שבשנה שתשעה באב חל ב-י' באב, גם הקרבן נתנאל יודה שצריך להתשמט גם בעשירי. בספר יפה ללב לבנו של הגר"ח פלאג'י (ח"ב סי' תקנ"א אות ג') כתב לחכות עד אחר ט"ו באב. ובמג"א (תקנ"א סק"ב) ועוד אחרונים, כתבו להמתין עד ר"ח אלול. והבא"ח (שם) כתב ע"פ הזוה"ק (ח"ב דף קצ"ה) שאין הלכה כדעה זו, כיון שבט"ו באב יש עילוי לשכינה, וסיים שם: "וכיון שעלה חודש זה ביום ט"ו לא ירד דמעלין בקודש". וכבר אמרו חז"ל (סוף תענית): "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב...". ולכן מזמן זה יש שמחה לישראל, ואין לחשוש מלדון עם גוי. בשורות טובות ישועות ונחמות,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il