שלום! ברצוני לשאול איך צריך להסתכל על צורת ההתבטאות של חובת הלבבות בשער הביטחון פרק ד בענין אשתו (ומשפחתו) של האדם ובלשונו "ואם יהיה הבוטח באלוהים בעל אישה וקרובים ואוהבים ואויבים, יבטח באלוהים בהצלתו מהם, וישתדל לפרוע מה שחייב להם ולעשות חפציהם ולהיות לבו שלם עמהם, וירף ידו מהזקתם, ויסבב על מה שיהיה טוב להם, ויהיה נאמן בכל ענייניהם, ויורם אופני תועלותם בענייני התורה והעולם לעבודת הבורא." ולכאורה נראית גישה זו של "הצלה" מאשתו וכו (דאין לומר שזה הולך רק על הידידים והאויבים לכאורה) קצת טכנית ולא תואמת למבואר במקומות אחרים שאשתו כגופו והאשה זה התיקון של הגבר ושלום בית וחום ואהבה וכו הם דברים שנדרש להשקיע בהם ולא רק לצאת ידי חובה? בתודה מראש

שלום רב החובת הלבבות אינו מדבר על הקשר המקסימאלי. מדבר במקום לא מתוקן שיש קשר מינמלי ויש כנראה רף צפיות נמוכה בגלל פער שיש בין האיש והאישה כמו שהיה מצוי בזמנו גם במקרה זה ישמור על עצמו ויעשה את מה שראוי לעשות. כל טוב