לימוד תורה או זיכוי הרבים

הנני אברך בשעור וסדר הערב שלי הוא בלימוד עם ילדים ועם אבותיהם החוזרים בתשובה. מצד שני אני לא לומד את סדר הלימוד הקבוע שלי בערב (הכולל בין היתר לימוד לרבנות, בשני סדרים ביום במקום שלוש) ברצוני לשאול את הרב האם בכ"ז ניתן לשלב בין שניהם או עדיף לוותר על אחד מהם?

כתוב בדברי חז"ל שאדם שלא הגיע להוראה ומורה או לחילופין אדם שהגיע ולא מורה יש בכך עבירה. בכל אופן למדנו מדברי חז"ל שיש תקופה שבה המשימה של האדם היא ללמוד תורה. בתקופה זו הוא צריך להמנע מללמד. ואילו יש תקופה שבה לאדם אסור למנוע תורה מאחרים. באופן פשוט בתקופה שבה עדיין אדם לומד אין מקום שיתחיל ללמד. אולם יש גדולים שסוברים שאם בנושא מסויים אדם הגיע למצב שבו הוא יכול ללמד אזי אין הוא צריך לחכות עד השלב שבו אדם מרגיש שבאופן כללי גמר את תקופת למודיו והוא רוצה כדבר עיקרי להתחיל ללמד. כאן יש לאדם יכולת לבחירה לפי מה שמתאים לו. לפי דעתי אם הלימוד העיקרי שבו אתה עסוק לא נפגע ותוכל ללמוד נושא שלם בשנה כפי ששאר חבריך עושים, אתה יכול להמשיך ללמד וכפי מה שהתחלת. אולם אם זה פוגע בתוכנית הלימוד הבסיסית שלך כדאי שתצמצם את עיסוקך במצווה חשובה של זיכוי הרבים והפצת תורה. מה שלא תפיץ עתה תורה ירוויח ממך עם ישראל בכפל כפליים. היה ברוך ותצליח בלימודך ובהפצת התורה שאתה עסוק בה.