שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • שאלות כלליות

זמירות ומנהגי ראש השנה שחל בשבת

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

כ"ה אלול תש"פ
שאלה
שלום וברכה, א. האם השנה נהוג לומר שלום עליכם, אשת חיל וכן לשיר זמירות בארוחת ראש השנה? ב. וכן האם יש לאכול השנה סעודה שלישית והאם לנהוג בה ככל סעודה שלישית רגילה? ישר כח ותזכו למצוות
תשובה
שלום רב. א. יש בזה מנהגים שונים; הספרדים וחלק מהאשכנזים נוהגים לומר "שלום עליכם" ו"אשת חיל" "אתקינו סעודתא" וכו'. ויש שאומרים "שלום עליכם" ו"אשת חיל" ולא "אתקינו סעודתא", ויש שאין אומרים כלום. המנהג היותר מקובל לומר הכל כרגיל, וכך נוהגים בני ספרד וחלק מבני אשכנז. לגבי שאר זמירות שבת, נראה שיש לאומרם לכבוד שבת קודש אולם כפי שכתב בספר מטה אפרים ביחס ל"שלום עליכם" ו"אשת חיל", שלא יאמר את הזמירות בשירה וזמרה כשאר שבתות השנה אלא בנעימה ושמחת הלב מכיון שיום הדין מתארח בשבת זו. ב. ביחס לסעודה שלישית, נכון להתחיל לאכול סעודה שלישית לפני זמן מנחה קטנה (כפי שמופיע בלוחות, השנה זה יוצא בערך ב15:37 - 16:07), ולכן יש להקדים גם את תפילת המנחה אם הדבר אפשרי. מקורות והרחבה: א. ראה במטה אפרים (תקפ"ג א') שאומרים "שלום עליכם" ו"אשת חיל", והוסיף שיש לאומרם בנעימה ושמחת הלב אך לא בשירה ובזמרה כשאר ימות השנה משום שצריך להיות ירא וחרד מאימת הדין. וכן כתב בליקוטי מהרי"ח (ח"ג עמ' ס"ה), אולם באלף המגן (שם סק"א) כתב שאין המנהג כן. וכה"ח (תקפ"ג סק"ג) כתב שאומרים מזמורים אלו, וכן מנהג בני ספרד. וכן כתב בלוח ארץ ישראל (דיני ליל ר"ה שחל בשבת) שאומרים "שלום עליכם" ו"רבון העולמים", וכן נוהגים חלק מבני אשכנז. וראה מנהגי חב"ד (עמ' 56). עוד כתב במטה אפרים (שם) שאין לומר פיוט "אזמר בשבחין", ובכה"ח שם סק"ג) כתב שנוהגים לומר זמירות אלו, וכן דעת הגר"מ אליהו זצ"ל (מחזור קול אליהו סוכות). וראה בפסק"ת (תע"ג הערה 8, וראה עוד תרס"ג הערה 11 לגבי סוכות) שכתב בשם זקנו האדמור מביאלא זי"ע שנהג לא לומר שלום עליכם וזמירות האריז"ל לא בשבת שחל בו יו"ט ולט בשבת חוה"מ ולא בשבת שאחר יו"ט. ונראה שטעמו כפי שהביא לעיל בשם השפתי צדיק (לפסח אות ע"ב) שדוקא בשבת רגילה צריך להתעורר ע"י הזמירות לקבל קדושת שבת, משא"כ שבת שמחוברת ליו"ט. ב. מרן השו"ע (תקכ"ט א') כתב ע"פ הרמב"ם (יום טוב פרק ו') שצריך לכבדו ולענגו כמו בשבת. וברמ"א שם הוסיף: "ואסור לאכול ממנחה ולמעלה בערב יום טוב כמו בשבת, שזהו מכלל הכבוד (רמב"ם שם), מיהו אם ערב יום טוב שבת, יכול לקיים סעודה שלישית, ויאכל מעט פת לכבוד יום טוב". ויש לעיין בסימן רמ"ט סע' ב' ששם מדובר על יום שישי שיש להמנע מתשע שעות, ויש שהקשו על הסתירה, וראה לקמן. ובמ"ב (סק"ו וסק"ח) כתב שהאיסור הוא ממנחה קטנה, ואף כשחל יום טוב ראשון בשבת, שייך דין זה, שיש להזהר לכתחילה לאכול לפני מנחה קטנה, ובבה"ל (שם ד"ה ממנחה ולמעלה) כותב שלאו דוקא מזמן מנחה אלא חצי שעה קודם, כלומר מתשע שעות (כלומר מתחילת שעה עשירית וכפי המבואר בשוע סי רמ"ט ולפי זה מדובר בשני הסימנים על אותו זמן). והזמן שכתבנו למעלה הוא חצי שעה קודם מנחה קטנה - עד זמן מנחה קטנה, לפי לוח זמני היום של ירושלים עיה"ק. בברכת כתיבה וחתימה טובה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il