שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • שאלות כלליות

מחלל שבת לתיאבון שהוא חזן

undefined

הרב יואב חנניה אוקנין

כ"ו תשרי תשפ"א
שאלה
האם מחלל שבת לתיאבון יכול להיות חזן? האם הוא יכול להיות בעל קורא בתורה?
תשובה
הגמרא במסכת תענית דף טז ע"א כותבת כך : עמדו בתפלה, אף על פי שיש שם זקן וחכם - אין מורידין לפני התיבה אלא אדם הרגיל. (איזהו רגיל?) רבי יהודה אומר: מטופל ואין לו, ויש לו יגיעה בשדה, וביתו ריקם, ופרקו נאה, ושפל ברך, ומרוצה לעם, ויש לו נעימה, וקולו ערב, ובקי לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים, ולשנות במדרש בהלכות ובאגדות, ובקי בכל הברכות כולן. ויהבו ביה רבנן עינייהו ברבי יצחק בר אמי....אמר רב חסדא: ...ופרקו נאה אמר אביי: זה שלא יצא לו שם רע בילדותו. ובספר אורחות חיים חלק א הלכות תפלה נכתב : "וכשם שנבחרו הכהנים שהם משבט לוי לעבודתו לפי שנדבק אותו השבט להקב"ה כך יש להעמיד אדם כשר וירא שמים ודבק בדרכי השם לש"ץ להתפלל על הצבור שהתפלה במקום עבודה..." וכתב המשנה ברורה בסימן נג ס"ק יד ...עי"ש ]א"ר[. וכתב שם עוד בשם משפט צדק דמי שהוא פסול מחמת עבירה פסול להיות ש"ץ אפילו באקראי וכתב הפמ"ג דהיינו דוקא בשלא עשה תשובה. הרמב"ם בהלכות תפילה ח יא כותב כך : "אין ממנין שליח ציבור אלא גדול שבציבור בחכמתו ובמעשיו" הר"י בן הרא"ש: "ראוי לש"ץ להיות ירא השם וחרד על דברו, וכשהוא היפך מזה הוא סימן רע לשולחיו וכו' כיוון דסאנון שומעניה איננו ראוי להיות ש"ץ" (שו"ת זכרון יהודה סי' פז). מרן בשולחן ערוך: "שליח ציבור צריך שיהיה הגון. ואיזהו הגון? שיהא ריקן מעבירות" (שו"ע או"ח נג ד, כה). שמירת שבת היא מן הדברים החשובים והחמורים שבאומה הישראלית (עיין שם ה). מרן הרב קוק נשאל על אדם שחנותו פתוחה בשבת קודש. אותו אדם אינו עובד בחנותו, אלא אשתו עובדת והוא אינו יכול למנוע בעדה. מרן הרב פסק שזהו חילול שבת גדול וחילול השם גדול ואי אפשר למסור לאדם זה ביצוע דברים דתיים שונים עבור הקהילה (שו"ת אורח משפט או"ח יב-יג). בשו"ת דברי מלכיאל (ו יא) כותב שאסור למנות אדם שמחלל שבת בפרהסיה לשליח ציבור ואף לדברים דרבנן. כך פסק הג"ר אליעזר דוד גרינוולד, ראש ישיבה בסאטמר בשו"ת קרן לדוד (או"ח סי' כב). וכך גם דעת הג"ר עובדיה יוסף המובאת בילקוט יוסף (שארית יוסף חלק ב עמ' מג. ומובאים בספר קול יעקב לדיני שליח ציבור לרב יעקב זרוק א, סב). ועיין עוד במשיב מלחמה להגר"ש גורן (סי' קז). הדרכה הלכתית זו היא דבר שהשכל מחייבו, מכיון שאדם העומד בראש הקהל ומכריז דברים מול ריבונו של עולם צריך להזדהות איתם עד תום ולא לעשות שקר בנפשו. הרי כיצד יאמר בתפלה: "אתה קידשת את יום השביעי לשמך" או "ישמחו במלכותך שומרי שבת", "עם מקדשי שביעי", "ושמרו בני ישראל את השבת", "ברוך אתה ד' מקדש השבת" ועוד אם אין פיו ולבו שווים?!(ציטוט מדברי הרב אבינר) לסיכום עולה מכל האמור לעיל שאדם שמחלל שבת לתאבון אינו יכול להיות שליח ציבור ולקרוא בתורה שאינו מקיימה מהסיבות המפורטות לעיל.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il