שלום, אני רוצה לשאול את הרב מאיפה נלמד דיני שמירת הגוף והנפש, ונ"מ להלכה אם צריך לברך על לבישת מסיכה, אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לשמור על הנפש.. אם זה מדין מצות "ועשית מעקה לגגך" זוהי מצוות "לא תעשה", או שיש מקור למצוות עשה ואז חייבים לברך. תודה

שלום וברכה, דווקא מצוות מעקה היא מצוות עשה לדעת רוב הראשונים ומברכים עליה. הרמב"ם בהלכות רוצח ושמירת הנפש פרק י"א הלכה ד'-ה' כותב: "אחד הגג ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שיכשל בה אדם וימות....וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה. שנאמר השמר לך ושמור נפשך (דברים ד',ט'). ואם לא הסיר והניח המכשולות המביאין לידי סכנה ביטל מצות עשה ועבר בלא תשים דמים (דברים כ"ב ח'). רואים שכל דבר שיש בו סכנה מצווה מהתורה לשמור ולהישמר שלא יגיע לידי סכנה. הרמב"ם כותב את ההלכה הזו יחד עם מצוות מעקה. כי מטרת שניהם היא שווה. והוא כותב בהמשך כמה דוגמאות לדברים שיש להישמר מהם. אך ברור שאין סוף לדברים האלו, ואי אפשר למנות את כולם. אך הכלל ברור. ולכן בעניין הברכה רק על מצוות מעקה לגג בלבד מברכים שזו המצווה שכתובה בתורה. אך 'שמירות' אחרות אין ברכה עליהם כי המצווה היא להישמר באופן כללי מכל דבר שיש בו סכנה ואין מברכים על מצוות כלליות. שיהיו בשורות טובות ורק בריאות.