שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • דרכי הגאולה

מדוע אנחנו בלבוש פשוט ולא בלבוש מכובד כמו החרדים?

undefined

הרב משה מאיר אבינר

י"ד טבת תשפ"א
שאלה
שלום הרב, ברצוני לשאול שאלה נוספת, אנחנו, בתור אנשים בציונות הדתית מתלבשים בבגדים פשוטים, אך החרדים הם מתלבשים בלבוש מכובד. והרי בתור בנים של מלך לא עדיף להתלבש בבגדים מכובדים?
תשובה
שלום וברכה, שלום וברכה, הבדלי הנהגות אלו היו כבר בעבר ונראה שיש כאן שני צדדים שעליהם נאמר אלו ואלו דברי אלוקים חיים שאלה מעין זו נשאלה כבר בגמ' (שבת קמה:) מפני מה תלמידי חכמים שבבבל מצוינין? בתחילה רבי אסי ענה: "מפני שבני בבל אינם בני תורה". אך רבי יוחנן דחה תשובה זו וענה: "לפי שאינן בני מקומן". ומביא ע"כ משל: "דאמרי אינשי: במתא - שמאי, בלא מתא – תותבאי". מסביר רש"י "בעירי איני צריך להתכבד, אלא בשמי שאני ניכר בו. במקום שאינה עירי, כבודי תלוי בשמלתי". ומסביר המהר"ל שהצורך ללבוש בגדים מכובדים וניכרים הוא כאשר אדם צריך לקבל כבוד מהאחר, וכאשר אדם לא נמצא במקומו הוא צריך שיכבדו אותו אך כאשר אדם נמצא בביתו אין לו צורך בכבוד ולכן גם אין צורך בלבוש מיוחד. הרמב"ם (דעות ה, ט) פסק ע"פ גמ' זו מה הכללים אלחו בגדים ת"ח צריכים ללבוש, "מלבוש תלמיד חכם מלבוש נאה ונקי, ואסור לו שימצא בבגדו כתם או שמנונית וכיוצא בהן, ולא ילבש לא מלבוש מלכים כגון בגדי זהב וארגמן שהכל מסתכלין בהן, ולא מלבוש עניים שהוא מבזה את לובשיו אלא בגדים בינונים נאים". יש צד שע"י הלבוש מי שרואה את התלמיד חכם מכבדו ובלא זה לא היה יודע שצריך לכבדו. אך יש צד שהתלמיד חכם שיש בו מידת הענווה אינו רוצה להחצין ולהבליט שצריך לכבדו. בפן הכללי יכול להיות שיש חשיבות ללבוש שע"י מתרבה כבוד התורה. אך בפן הפרטי יש מעלה במידת המניעות. חילוקי הנהגות אלו היו גם אצל חכמי ישראל יש מחכמי ישראל שהיו לבושים בבגדים רגילים. ר' זונדיל מסלנט, ראשון בעלי המוסר, היה לבוש כאחד ההדיוטות. וכן ר' ישראל מסלנט לא נבדל משאר בני העם, לא לבש איצטלה דרבנן, לא חבש כובע מיוחד לראשו (תנועת המוסר א, כט) לעומת זאת ר' נתן צבי פינקל היה דורש מתלמידיו שיהיו מלבושים בגדים שלמים ונקיים (שם ג, כא) וכן הוא היה מדקדק מאד ותלבשתו היה הדורה ומוחצחת, עד שעשה רושם כאציל, אבל לא כיוון לשם הנאתו הפרטית כי אם לשם הרמת כבוד התורה (שם). ר' מאיר שפירא מלובלין אמר: "תלמיד הישיבה בליטה או אפילו ראש הישיבה עצמו אין תוכו כברו - משום ש"תוכו" עולה על "ברו". . . (כידוע לא לבשו תלמידי הישיבות בליטה מלבושים מיוחדים, וגם ראשי הישיבות לא התלבשו באצטלא דרבנן כדרך הרבנים או החסידים סתם בגליציה ופולין). כלומר: מה שטמון בפנימיותם הוא רב ערך הרבה יותר ממה שנראה לעין. כי כוחותיהם טמורים בהם". וכך גם בין רבני ספרד היו כאלו שלבשו בגדים פשוטים ויש שלבשו איצטלא דרבנן. בהקשר לזה, יש לשאול האם בבית המקדש הכהנים לבשו בגדים נאים ומיוחדים כדי שיכבדו אותם או כדי לכבד את המקום? עונה ע"כ הנציב: העמק דבר (ויקרא כא, ו): "קדושה הוא פרישות מאנשים לשם ה', בכל ענין שמתקדש שם שמים עי"ז שנוהגים כך, היינו שיהיו מצוינים במדות טובות ובצניעות וכדומה, לאפוקי שלא יהיו מובדלים מאנשים בדבר שאין בזה קידוש ש"ש ואין בזה אלא גאוה והתרברבות". ע"פ זה מוסיף הנצי"ב בהרחב דבר: "ויחזקאל הנביא (מד) אמר: 'ובצאתם אל החצר החיצונה אל החצר החיצונה אל העם יפשטו את בגדיהם אשר המה משרתים בם והניחו אותם בלשכות הקודש ולבשו בגדים אחרים ולא יקדשו את העם בבגדיהם'... פירושו, לבשו בגדים אחרים שלא ילבשו בגדי חול בצורת בגדי כהונה, אלא ילבשו בגדים הנהוג בכל העם, וע"ז נתן טעם, שלא יקדשו את העם בבגדיהם, אם ילכו בבגדי כהונה יפרישו את העם מהם, בראותם הכהנים מלובשים בגדי כהונה כמו בשעת עבודה, וכ"ז רמז הכתוב כאן שקדושתם מן העם יהיו רק לאלהיהם, לשם כבוד שמים ולא לכבוד עצמן". בברכה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il