מנחה וערבית בפלג המנחה לבני אשכנז

שלום לרב. א. ציבור שהתפללו מנחה אחרי פלג המנחה [ולפני השקיעה], האם הם יכולים לכתחילה להתפלל ערבית אחרי השקיעה [ולקרוא ק"ש בסיום התפילה, אחר שהגיע צאת הכוכבים], או שמא הדבר מותר רק במצבי דחק? (מהמשנה ברורה רסז, ג, הבנתי שזה היתר רק בשעת הדחק. האם דעתו מוסכמת? ראה כף החיים רלג, יב, בשם האר"י, ותשובות והנהגות ח"ב, סט. האם המשנ"ב מיקל בזה בשעת הדחק דווקא ביום שישי, או גם בכל יום? האם יש חילוק בין מי שמתפלל תמיד מנחה לפני השקיעה, לבין מי שרגיל לפעמים להתפלל מנחה בבין השמשות?). ב. במידה והיתר זה הוא רק במצבי דחק: האם ניתן/כדאי לנהוג כך בחנוכה, כדי להדליק נרות כמה שיותר מהר אחרי צאה"כ? האם ניתן/כדאי לנהוג כך בצומות, כדי שמיד מעט אחרי צאה"כ כבר יוכלו לאכול?

שלום וברכה לשואל היקר! א. המ"ב (רל"ג סק"ט) כתב, שאם אדם התפלל מנחה אחר פלג המנחה, אין להתפלל ערבית לכתחילה לפני צאת הכוכבים. ומשמע מדברי הבה"ל (רס"ז ג' ד"ה ובפלג) בשם דרך החיים, שאין להקל בזה אפילו בשעת הדחק, אלא ביום שישי. ב. המ"ב דן בזה בבה"ל (ד"ה לא מאחרים) ושם לא כתב לנהוג כך, אלא להקדים את ההדלקה לתפילת ערבית. ואם כן בפשטות הוא הדין לצומות. יש להוסיף כמה הערות חשובות: א. כיום ספרדים רבים נוהגים להתפלל מנחה וערבית ברציפות בין פלג המנחה לצאת הכוכבים (ראה רמ"א רל"ג א', אורל"צ ח"ב ט"ו ו', ילקו"י רל"ה א'), וכפי שנהגו בתקופת הראשונים בעיקר באשכנז. ואילו המנהג הרווח בימנו בקרב בני אשכנז, להמנע מכך (עיין תוס' ריש ברכות ובראשונים שם שנדרשו ליישב את המנהג שהיה נפוץ בזמנם, והוזכר במ"ב רל"ה סקי"ב כמנהג ישן, ובשו"ע רל"ג א' כתב שלא נוהגים כן היום אלא בשעת הדחק). ב. עם זאת כיון שדעת רוב ככל הפוסקים שיש להקל כשיש צורך, כגון שאחר זמן יהיה קשה לאסוף מניין וכיוצא בזה, נראה שגם בן אשכנז יכול להקל להצטרף למניין כזה, אם יש חשש שיפסיד תפילה בציבור (ראה מ"ב רל"ג סקי"א, ופסק"ת שם הערה 16 שהעולם נהגו להקל בזה ע"פ דברי הב"י והב"ח, וכמנהג האריז"ל שנהג להתפלל מנחה עם השקיעה ומעריב כשעדיין לפני צאה"כ כמבואר בשע"ת רל"ה סק"ב וכה"ח סקי"ב). ולפי זה יש מקום להקל גם בחנוכה ובצומות ע"פ הצורך, אולם אין להנהיג כך בציבור בלא הוראת המרא דאתרא. ג. יש לציין שהבה"ל (רל"ה ד"ה ואם) כתב בשם המעשה רב, שעדיף להתפלל ערבית בזמנה ביחיד ולא בציבור לפני זמנה, אולם למעשה כתבו הפוסקים שאין לנהוג כן מלבד הנוהגים כגר"א בכל העניינים (שו"ת אגרו"מ, פסק"ת רל"ה ג'). ד. יש שכתבו שיש להתפלל במניין מוקדם רק שמונה עשרה (כמבואר בשו"ע הרב רס"ז ב' ובמ"ב רל"ה סקי"ב), וכן מעיד בנו של המ"ב על אביו (תולדות החפץ חיים), אולם המנהג הרווח להתפלל כרגיל ולחזור ולקרוא ק"ש לאחר צאת הכוכבים (כפי שכתב בשו"ע רל"ה א', אגרו"מ ח"ב סי' ס', וראה פסק"ת שם). בברכת התורה,