אני בחור ישיבה רווק ומתגורר בבית ההורים. אני משתדל להקפיד על מה שצריך בכשרות אך בבית אני נתקל בקשיים בעניין זה, פעמים רבות יצא לי לציין בפניהם על מה ראוי להקפיד אבל הם לא מדקדקים בזה לאורך זמן וגם לא אמינים כלפי. אמא תמיד אומרת שהכל מעושר למרות שלא כך הוא. המיקרו והתנור הם רק "בשריים" (לטענתה) למרות שתפסתי שם דברים חלביים. לא כל כלי חדש שקונים מקפידים להטבילו, וכן יש כרובית רגילה במקרר (למרות שאימי טענה שהכל גוש קטיף). מה עלי לעשות? היתכן שאומר להם שאיני נותן בהם אמון?

אין דבר טוב יותר מהאמת. הרי הוריך יודעים את האמת. אם אתה תתיחס למציאות אולם לא בהאשמה כגון "מדוע שיקרתם" וכדו' שבה יש העמדה של הוריך במצב לא נעים. אם פשוט תאמר להוריך שאתה רוצה לעשר כל דבר כי זה לא מעושר הם יקבלו זאת. גם אם לא יקבלו אתה על האמת שלך תעמוד. אתה תאמר שאתה אוכל רק אם מרשים לך לעשר. כך גם בנוגע להטבלת כלים אתה בפועל תבקש ללכת ולהטביל, אם לא - אל תשתמש. הכלל שעד אחד נאמן באיסורים נאמר רק כלפי מי שאנו יודעים שהאיסורים חשובים לו. אל תאשים את הוריך בשום דבר. אולם תהיה נאמן לאמת. תיקח אחריות בפועל בכדי לתקן את המצב. מדבריך נראה שהוריך ודאי מאד רוצים שתאכל אצלם, כך שעל מה שאתה תעמוד הם יקבלו זאת.