אני לומד בחברותא כל יום בערב ,שעתיים ,לומדים גמרא, המורה מצויין והחברותא איכותית ונעימה. פשוט כייף יום יומי. אלה שהרב מעשן וכך גם חלק מהחברותא. ביקשתי בצורה נעימה והסברתי שזה מאוד מציק ומפריע לכול מי שאינו מעשן ובמיוחד לי. מיד כולם הסכימו לא לעשן ליד שולחן הלימוד, אבל הם זזים קצת הצידה ועדיין זה מפריע ,מסריח ומוציא מהריכוז . האם זה סיבה לעזוב את החברותא או להשאר ולסבול?

כפי מה שהנך כותב הם מוכנים להתחשב בצרכיך. תבדוק האם יש דרך שבכל אופן לא תסבול מתוך בקשה מפורטת יותר. באם אין דרך למנוע את הסבל שלך ודאי שלשם לימוד תורה אנו מוכנים גם לסבול. אולם אם יש לך אפשרות ללמוד ללא סבל ודאי שזה עדיף. אין מצווה להתייסר בקיום המצוות. דווקא להיפך יש ענין שקיום המצוות יהיה נעים לנו מכל הבחינות. אולם לא מכל אדם אדם זוכה ללמוד תורה. אם המצב שאתה סובל גורם לך לכעס פנימי ואי יכולת להיות נעים ומרוכז בלימוד אני ממליץ שתפסיק את הלימוד הזה שגורם לך למצב נפשי שלילי. אם הסבל הינו רק סבל פיזי ואין לך אפשרות ללמוד באותה איכות במקום אחר כדאי שתמשיך ללמוד למרות הקושי. בברכת הצלחה בלימוד מתוך נעימות.