שאל את הרב

תפילת שחרית והנחת תפילין

undefined

הרב יצחק גרינבלט

ז אדר תשפ"א
שאלה
שלום רב, לאחרונה אני עושה צעדי התקרבות לדת והייתי שמח לקבל מעט עזרה. בעת השכמת בוקר והנחת תפילין, והייתי רוצה לדעת מה סדר הברכות והתפילות בבוקר ובאיזה שלב עליי להניח תפילין. השאלה השנייה והחשובה יותר עבורי - אני רוצה להתחיל להתפלל שחרית אבל בגלל הקורונה אין באפשרותי להגיע לבית הכנסת. רציתי לדעת אם יש באפשרותי להתפלל לבד ואם כן- מה עליי להתפלל ובאיזה סדר. או לחילופין - בגלל שאני ממש בצעדיי הראשונים, האם יש תפילות אחרות או מקוצרות שכדאי לי לעשות לאורך היום במקום שחרית/מנחה/ערבית. תודה מעומק הלב על כל עזרה.
תשובה
בס"ד שלום לך יקירי. שמחתי מאוד לשמוע על הצעדים הנפלאים שאתה זוכה לעשות, ואברך אותך שתזכה להמשיך ולהתקדם עוד ועוד, לגלות את האוצרות הנפלאים שיש בתורה הקדושה ובקשר עם אבינו שבשמים. התפילה היא אוצר נפלא של קשר, שחשוב מאוד להשקיע בו. לזכות לדבר עם אבינו מלכנו, שהוא מלך כל העולם, והוא יתברך מפנה את כולו כדי לשמוע את תפילתנו, זה אוצר עצום. בדרך כלל הדרך הטובה ביותר לעניות דעתי ללמוד להתפלל ולהתקדם בה היא על ידי קשר עם אדם שנפגשים איתו והוא מדריך את האדם צעד אחר צעד. כך תוכל לדעת גם מה מתאים לך עכשיו, ומה לדחות לאחר כך, וכך להתקדם לפי הקצב שלך עד השלב שתהיה בשל לתפילה מלאה. יחד עם זה היום במצב של הקורונה מאוד מובן הקושי שלך ללכת לבית הכנסת, ולכן מאוד טבעי שאתה רוצה משהו אחר קצת. ובכל אופן אני משאיר לך את האופציה פתוחה, שאם תרצה אחבר אותך עם מישהו שיעזור לך באופן אישי וישיר. ביחס לתפילות מומלץ מאוד ללמוד את ספר פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד שליט"א שהוא מאוד מסודר בנושא התפילה. תוכל להיכנס לקישור: https://ph.yhb.org.il/category/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94/ וללמוד באופן מסודר וקבוע את כל ההלכות של התפילה וכך להתחבר מאוד אל התפילה. באופן כללי הסדר של התפילה הוא: התפילות היומיות הן: "תפילת שַחֲרִית" בבוקר, "תפילת מִנְחָה" בצהריים, ו"תפילת עַרְבִית" בערב. ברכת ההוֹדָיָה, הנאמרת לאחַר שמתעוררים בבוקר, מתחילה במשפט: "מוֹדֶה (מוֹדָה) אֲנִי לְפָנֶיךָ, מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה. רבָּה אֱמוּנָתֶךָ." לאחר מכן נוֹטֵל (רוחץ) המתפלל את ידיו. תוך כדי כך הוא מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָיִם." והוא מכין את עצמו לתפילת השחרית. לפני תפילת השחרית, הנערכת בבית או בבית הכנסת, מקיימים שתי מצוות. המצווה האחת היא לבישת ציצית, שעליה צוּוּ בני ישראל בתורה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת: וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם [...]:" (במדבר טו 39- 37) הציצית היא גְדִילִים - קְווּצוֹת של חוטים הנקשרים לארבעת פינותיו של אריג מרובע הקרוי "טלית". מכסים בטלית את הראש וחלק גדול של הגוף, ואחר כך את הכתפיים. משמעותה של מצוַות הציצית היא להזכיר את החובה לקיים את כל המצווֹת. הגברים הספרדים נוהגים להתעטף בטלית הָחֵל מגיל צעיר, ואילו הגברים האשכנזים - חלקם ממלאים את המצווה החל מגיל צעיר, חלקם מגיל בר המצווה וחלקם לאחַר נישואיהם. בנוסף, הגברים נוהגים ללבוש מתחת לחולצה אריג מלבני בעל ארבעה גדילים, וכך הם מקיימים את מצוַות לבישת הציצית כל הזמן. בגד זה, המכוּנה "טלית קטן", הם לובשים הָחֵל מגיל צעיר (גיל שבו הבן יכול לשמור על ניקיון הבגד). ללבישת הציצית חוּבּרה ברכה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת צִיצִית." ואילו על ההתעטפות בטלית מברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית." המצווה השנייה היא הֲנָחַת תְפִילִין: שתי קופסאות קטנות העשויות מעור נוּקְשֶה ומוּשחר, המכילות את הנוסח של ארבע פרשות מן התורה שבהן מצוּוִים ישראל לקיים את המצווֹת. ארבע הפרשות כתוּבות על קלף. אחת מקופסאות התפילין נקשרת ברצועות לראש (כפְּאֵר וכנגד הבִּינָה), והשנייה נקשרת על הזרוע (כנגד הלב והכוח הפיסי). הנחת התפילין היא מצווה שיסודה בתורה - לאחר פירוט המצווֹת העיקריות, שהן עשרת הדִבְּרוֹת, מצוּוים בני ישראל לזכור אותן בכל מקום שיֵלכוּ אליו, ולשנן אותן לבניהם בכל דור: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּבָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ:" (דברים ו, 8- 6) את הנחת התפילין מצוּוה היהודי לקיים הָחֵל מגיל בר מצווה. בביצוע המצווה הוא מבטא את העובדה שהוא זוכר תמיד את החובה לשמור את המצווֹת. תפילת שחרית את תפילת השחרית ניתן לומר הָחֵל מזריחת השמש ועד ארבע שעות לאחר מכן. התפילה כוללת, בין השאר: קטעים ממזמורי ספר תהילים,"קריאת שמע" והברכות הנספחות אליה,"תפילת העמידה", ותפילת "עלֵינו לְשַׁבֵּחַ". • קריאת שמע מורכבת ממבחר פסוקים שמקורם בשלוש פרשות המופיעות בספר "דברים" ובספר "במדבר". הפרשות האלה מדגישות את כּפיפוּת האדם לאל ואת החובה לקיים את מִצווֹתיו: "שְׁמַע יִשְרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד: וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ: וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:" (דברים ו, 9- 4) בקריאת שמע מופיעים, אם כן, שלושה צִיווּיִים: לאהוב את האל, להקנות את האמונה בו לילדים, ולזכור לקיים את המצווֹת. • תפילת העמידה, הנקראת גם תפילת שמונה עשרה, נפתחת בפסוק ממזמור בספר תהילים: "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ:" (תהילים נא, 17) תפילת העמידה, שהיא החלק העיקרי והמהותי של כל התפילה ביהדות, מורכבת מסדרה בת 19 ברכות הנאמרות בעמידה (ומכאן שמה,"תפילת העמידה"). מספר הברכות המקורי הוא 18 (ומכאן שמה האחר, "תפילת שמונה עשרה"), אולם כבר בזמן קדום מאוד נוספה לה עוד ברכה. כמה מן הברכות משבחות את האל ומודות לו. לדוגמה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרא. אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים. קוֹנֵה (בּוֹרא) הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה." שאר הברכות הן בקשות הנוגעות לפרט ולציבור היהודי כולו. אחת מן הברכות העוסקות בפרט היא: "חָנֵנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָעַת." ואחת מן הברכות העוסקות בציבור היא: "תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ." כל הברכות מנוסחות בלשון רבים, וגם מי שמתפלל לבדו חייב לומר את התפילה בלשון רבים. את התפילה מסיימת הבקשה: "עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂראֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן." בחודשי הסתיו והחורף נכללת בתפילת העמידה בקשה שהאל יוריד גשמים, במילים "מַשיב הרוח ומוריד הגשם". בחודשי האביב והקיץ, שבהם בדרך כלל אין יורדים גשמים בארץ, מברכים את האל במילים "מוריד הטל". • תפילת עָלֵינוּ לְשַבֵּחַ מדגישה את הזכות שנפלה בחלקם של המאמינים באל אחד לעומת עובדי האלילים: "עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּראשִׁית, שֶׁלֹא עֲשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, שֶׁלֹא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגוֹרלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם, שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיע, וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרץ, [...]" תפילת מנחה את תפילת המִנְחָה אפשר להתפלל הָחֵל משעת הצהריים ועד לשקיעת החמה. התפילה פותחת במזמור תהילים, אחריו נאמרת תפילת שמונה עשרה, ולאחריה כמה קטעים נוספים. תפילת ערבית את תפילת העַרְבִית, המכוּנה גם "תפילת מעריב", אפשר להתפלל הָחֵל מִצֵאת הכוכבים ובמשך כל הלילה. כמו תפילת השחרית, כך גם תפילת ערבית מורכבת מברכות לפני קריאת שמע, קריאת שמע, תפילת שמונה עשרה ועלינו לשבח. ובאופן המעשי, התחל במודה אני, ציצית ותפילין, ברכות השחר, ברוך שאמר, אשרי יושבי ביתך, ישתבך, קריאת שמע ותפילת שמונה עשרה. תתחיל עם זה, ותראה איך הולך. אם אין לך סידור או שאתה מתקשה אוכל להעתיק לך את התפילות האלו ולשלוח אליך. שתהיה לך המון המון הצלחה ואשמח לעזור לך. בברכה הרב יצחק גרינבלט.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il