- משפחה, ציבור וחברה
- כלאים
צמחי מרפא שגדלו סמוך לגפן
שאלה
ב״ה
כבוד הרב שלום,
שאלה בנושא כלאי הכרם.
שתלתי לפני כ-12 שנים, 5 גפנים שצמודות לקיר הפרדה בין השכנים.
מתוכן שלוש נותנות פרי.
המרחק בינהן כשני מטרים.
בנוסף שתלתי באותה תקופה גם עץ לימון שרק בשנה האחרונה נתן פירות.
כמו כן מיתוך בורות וחוסר ידע, שתלתי לפני כשנתיים צמחי מרפה: נענע, שיבה וכו׳ בין הגפן לעץ הלימון- הכל התפשט ממש סמוך לאחת הגפנים בתוך שיעור אמה. אני לא יודעת מה לעשות מכיוון ששמעתי בשיעור בנושא, שאני צריכה לשרוף את הכל ...
אני מאד מבולבלת ולא יודעת מה לעשות- אשמח לקבל את תשובתך.
תשובה
שלום רב לשואלת הנכבדת.
צריך לעקור את רק את הצמחי המרפא (ולא את הגפנים או העץ לימון) שגדלו בסמיכות לגפן (48 ס"מ ולחזו"א 58 ס"מ) או מתחת לענפי הגפן ולהעביר אותם למקום אחר, ואין צורך לשרוף כלום.
הרחבה:
כיון שמדובר על חמישה גפנים בשורה אחת (יש מחלוקת לגבי צורה של חמש גפנים כדי שתחשב ככרם שאמרו חז"ל "שתים כנגד שתים ואחד יוצא זנב"). ולא על שישה הנטועים באופן מסויים, דין כל עץ כגפן בודדה שיש להרחיק ממנה ו' טפחים (48 ס"מ לגר"ח נאה), אחרת היה צריך להרחיק ד' אמות (1.92 מטר לכל צד) כדין הרחקה מכרם (רמב"ם הלכות כלאיים פרק ז' א-ב).
במידה ושתלו ירק/תבואה/צמחי תבלין בסמיכות לגפן, ואין את שיעור ההרחקה הנדרש וכן אם ענפי הגפן סוככים על התבלינים, אסור להנות מהגפן וצמחי מרפא ויש לשורפם (רמב"ם שם ה' ז', שו"ע יו"ד רצ"ו ג', ואם לא ניתן לשרוף כגון פירות לחים- יש לקוברם, רש"י תמורה לג:, ארץ חמדה עמ' נ', הלכות הארץ י"ב). אלא שיש חילוק; ירק/תבואה/עשבי תיבול, נאסרים משעה שהשתרשו באדמה וצריך לעוקרם, ואילו הגפן נאסרת רק אם הענבים התחילו לגדול לשיעור "פול הלבן" (רמב"ם שם ה' י"ג, שו"ע יו"ד רצ"ו ט').
חשוב להוסיף, שרק אם הבעלים לא היה מודע לכך שהצמחים גדלו מאליהם, הם אינם נאסרים ולא אוסרים את הגפן, אולם יש לעוקרם בזמן שהדבר נודע, והם נאסרים רק לאחר שהשתילים והגפן גדלו בשיעור 1/200 מעת שנודע לו, ודוקא אם ענבי הגפן כבר הגיעו לשיעור פול הלבן. כלומר רק אם בעל הבית יודע שיש כלאיים ברשותו והוא אינו מעוניין בעקירתם הכלאיים נאסרים, אחרת הם אינם נאסרים אפילו אם הצמחים והגפן הוסיפו לצמוח ביחד (רמב"ם שם ה' כ"א, שו"ע שם ט"ז).
לכן למעשה יש לעקור את הצמחי מרפא שצמחו במרחק 48 ס"מ מגזע העץ וכן את הצמחים שנמצאו מתחת לענפי הגפן וניתן לשתול אותם במקום אחר ולהנות מהם. אין צורך לשרוף אותם ואת הגפן כיון שמזמן ידיעת הבעלים עד העקירה לא הגיעו לשיעור האוסר.
בברכה נאמנה,

הלכות כלאיים בנקטרינה
מכון התורה והארץ | ט"ז אדר תשפ"א

סיכום הלכות כלאים
מכון התורה והארץ | כ"ב אדר תשס"ו

שתילת שני זרעים באתו עציץ
מכון התורה והארץ | י"ח שבט תשפ"ב

מרחק "עבודת הכרם" כיום
מכון התורה והארץ | י"ט מרחשון תשפ"ב

הרב נועם דביר מייזלס
רב קהילה בבית אל ודיין בבי"ד לממונות "שערי הלכה ומשפט".

חוב שלא שולם
כ"ז סיון תשע"ה

ברכת המזון -סוכות
ט"ז תשרי תשע"ט

נזקי שכנים - עצים שמפריעים לנו
ח מרחשון תשע"ט

השתתפות אבל בהכנסת ס"ת שהכניס לע"נ אמו בתוך השנה לפטירה
ג טבת תשע"ט

מה אומרים בניחום אבלים
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ו תמוז תשס"ח

אזכרה בחודש ניסן
הרה"ג דוב ליאור | י אדר תש"ע

איזה "זרוע" לקנות לפסח ואם אוכלים אותה
הרב נועם דביר מייזלס | ז ניסן תש"פ

איזה "זרוע" לקנות לפסח ואם אוכלים אותה
הרב נועם דביר מייזלס | ז ניסן תש"פ
ערכאות בדיבה - המשך
הרב משה מאיר אבינר | כ"ח אדר תשפ"ג
האם עיוור צבעים יכול לברך על קשת?
כולל הלכה בית אל | כ"ז אדר תשפ"ג

איך זוכים להיות גדולים בתורה?
הרב אליקים לבנון | כ"ח אדר תשפ"ג
