שאל את הרב

  • הלכה
  • שאלות כלליות

מה מברכים על אורז לאשכנזים?

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

י"ד תמוז תשפ"א
שאלה
ראיתי כל מיני תשובות על מה מברכים על אורז, הנה כמה מקורות, אשמח לדעת מה ההלכה לאשכנזים. יש אומרים שזהו דוקא כשנתמעך בבישולו (בית יוסף רח ז על פי הרא"ש; רמ"א בשו"ע רח ז)[8]; אבל אם נשאר שלם ולא נתמעך - יש אומרים שמברך בורא פרי האדמה (ט"ז רח ס"ק ח; משנה ברורה שם ס"ק כו); ויש אומרים שמברך שהכל נהיה בדברו (סדור הרב סדר ברכות הנהנין א י). ויש שאינם מחלקים בכך, וסוברים שגם אם לא נתמעך, ברכתו בורא מיני מזונות, לפי שכך דרכו של האורז לבשלו כשהגרעינים שלמים (בית יוסף שם בפירוש השני; כלבו סי כד בשם רבינו יונה; משנה ברורה שם, וביאור הלכה ד"ה עד שנתמעך). מה ההלכה לאשכנזים?
תשובה
שלום וברכה. המנהג כיום אצל בני אשכנז לברך על אורז "מזונות", היות ומסירים לאורז את קליפתו החיצונית (וראה במקורות עוד טעמים). מקורות: מרן השו"ע (ר"ח ז') פסק שעל אורז מבושל יש לברך מזונות, והרמ"א הוסיף ע"פ הרא"ש: "עד שנתמעך". ואם כן מדברי המחבר משמע שאין לחלק ותמיד יש לברך מזונות גם אם לא נתמעך או נדבק, וכן כתבו האחרונים בדעתו (ברכי יוסף ו', בא"ח פנחס י"ח, כה"ח ל"ט, חזו"ע ברכות עמ' קפ"ד), וכך המנהג המקובל אצל בני ספרד. אולם מדברי הרמ"א (שם) עולה שיש לברך על אורז שלא נמעך או נדבק - בורא פרי האדמה. וכן משמע מהביאור הלכה (שם ד"ה עד שנתמעך) אלא שהוסיף בסוף דבריו, שהפרי מגדים סובר שאם הוסרה קליפת האורז, לא נקרא שלם וברכתו מזונות, וכן עולה מדברי המג"א בדעת הרמב"ם, ובצירוף דעת רבנו יונה שאורז מבושל ברכתו מזונות, הסיק הבה"ל שהמברך מזונות על אורז שלנו לא הפסיד, ובפרט שבדיעבד יוצא על כל דבר שמזין, עיין שם. ולמעשה כך נוהגים כיום גם בני אשכנז לברך תמיד על אורז בורא מיני מזונות, כיון שהוסר ממנו המעטה החיצוני, ואף באורז מלא הדין כן, כיון שמסירים מעט מקליפתו החיצונית. וכן בצירוף הטעמים הנ"ל. בברכה נאמנה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il