הנחת תפילין ללא ברכה

האם מחמת אונס ניתן להניח תפילין ללא ברכה לפני זמן "מי שיכיר"?

שלום וברכה, למרות שבאופן עקרוני לילה הוא זמן השייך למצוות תפילין, חז"ל קבעו את זמן תפילין 'משיכיר' כיון שחששו שאם יניח קודם לזמן זה הוא עלול להרדם ולישון עם התפילין. לכן פסק השו"ע (סימן ל, סעיף ג) שאם יוצא לדרך קודם משיכיר כיון שאין חשש שישן, מותר להניח תפילין ללא ברכה, וכשיגיע זמן תפילין יברך. נמצא שאם הוא יושב בביתו, אסור להניח תפילין לפני משיכיר. אך מה הדין אם הוא חושש שמא לא יוכל להניח תפילין כל היום אפילו לזמן קצר, ועתה הוא יושב בביתו- האם נכון להניח תפילין כדי לקיים את המצוה מהתורה למרות גזירת חכמים, או שמא חכמים העמידו דבריהם (-חשש שינה) במקום תורה ואין להניח לפני 'משיכיר' אף אם יפסיד את המצוה היקרה. והנה אמרי יושר (חדשות סימן ד) הביא ראיה שחכמים העמידו דבריהם מכך שמי שלא הניח כל היום לא יניח בלילה (סימן ל, סעיף ב). ולפי זה משמע מדבריו שיש לחלק, שאין להניח במשך כל הלילה אך לקראת הבוקר ניתן להניח תפילין כי אין חשש שירדם. או שמא יש לחלק באופן אחר, שאם התעורר מוקדם אזי יש רק חשש קטן שישן בשעה זו עם התפילין ולכן יש לו להניח אף קודם שיכיר ללא ברכה אף שאינו בנסיעה. אך אם הוא היה ער כל הלילה והוא כעת צריך ללכת לישון מוקדם לפני 'משיכיר', יש חשש שישן עם התפילין ולכן לא יניח אף שיפסיד מצוה יקרה זו של תפילין, וכפי שמצינו שבלילה אין להניח אף מי שלא הניח כל היום. אך ניתן לדחות את ראייתו (פסקי תשובות ל, אות ב), שמה שפסק השו"ע שמי שלא הניח ביום לא יניח בלילה זה משום שלא יועיל להניח כעת, שכן היום חלף והלילה שייך ליום הבא, וזה לא יתקן את המעוות. אך כאשר מניח בלילה עבור היום שלמחרת שהנחת התפילין מועילה לו, אזי נאמר לו שיניח לכתחילה כיון שמקיים בזה מ"ע דאוריתא, וחכמים לא גזרו במקרה זה לבטל ממנו מצוה יקרה וחביבה זו. וכן נראה למעשה מסתימת כמה אחרונים (דובב משרים א, קלג, אות ב. תשובות והנהגות א, סימן מט). אך כל זה במצבי דחק גדולים מאד שאינם מצויים, באופן רגיל ראוי לאדם לדאוג שיהיה לו זמן במהלך היום להניח תפילין לכל הפחות לכמה דקות ולהסירם. סיכום: א. אין להניח קודם זמן 'משיכיר' שמא ירדם עם התפילין, אך אם הוא עסוק בפעילות שאין חשש שירדם בה, מותר להניח ללא ברכה. ב. כאשר אין לו אפשרות אחרת להניח תפילין במשך כל היום, יכול להניח תפילין בלילה ללא ברכה אף אם הוא לא עסוק בפעילות שמונעת את השינה.