שלום הרב, אני עושה הערכה חלופית על שתי שאלות הלכתיות מעניינות וכחלק ממנה מומלץ לשאול ת"ח שמבין בנושא אז נורא אשמח אם תוכל לענות לי על השאלות שבחרתי : האחת: האם עיר חילונית נחשבת עיר שרובה גוים שאין צריך להשיב אבידה? והאם מצווה להחזיר לחילוני אבידה? תודה,ואשמח למקורות שבדקת בהם.

שלום וברכה, השו"ע (חושן משפט הלכות אבידה ומציאה סימן רסו, סעיף ב) פסק שחייבים להחזיר אבדה לישראל שעובר עבירות לתיאבון, ואסור להחזיר אבידה למי שעובר עבירות להכעיס, וכן אסור להחזיר למחלל שבת בפרהסיא שדינו כגוי. כידוע כתבו גדולי ישראל (אגרות הראי"ה קל"ח, חזו"א יו"ד ב, יח) שיש להתייחס ליהודים רחוקים בזמננו כתינוקות שנשבו שכיון שלא התחנכו בדרך התורה הם כאנוסים, זאת ועוד שרבים מם מאמינים ואף אם מחללים שבת בפרהסיא מכל מקום עושים קידוש וכדומה (בנין ציון סימן כ"ג). ולכן למעשה חייבים להחזיר אבדה לחילוני רגיל. לכן ברור שגם בעיר שרוב הדרים בה אינם שומרים תורה ומצוות יש להשיב אבידה. אמנם יש מקום לדון שמא במקומות כאלו המאבד מתייאש, שכן כיון שאינם שומרים תורה ומצוות לא רגילים לטרוח להשיב אבידה. במקום כזה, יתכן לומר שהמאבד מתייאש כי הוא סובר שהמוצא לא יכריז על האבידה אלא יקח אותה לעצמו. וכעין זה מצינו בתוספות (ב"מ כד., תוד"ה כי קאמר). אמנם דעת שבט הלוי (כתב עת מבית לוי ו, עמוד נד), שטעם זה לחוד אין בו כדי להתיר ליטול את האבידה, שכן אף אם יש מיעוט של אנשים שמחזירים אבידה שמצאו אזי הבעלים לא מתייאש. אך הרב אלישיב זצ"ל סובר (הובא בספר השבת אבדה כהלכה, פרק ב סעיף ח) שאכן זו סיבה מספקת להתיר ליטול את האבדה, אלא שסובר שמציאותית זה נכון רק באבדות עם ערך פעוט, אבל אבידות עם ערך רב מקובל לטרוח ולהביא אותם למשטרה כדי שזו תוכל להשיב אותם לבעלים, ולכן הבעלים לא מתייאשים, וממילא חייבים להשיב.