שלום כבוד הרב. מזה תקופה שאני מתחבט בשאלה האם מותר לי לבקש מהורי בחזרה מספר סכומי כסף שהלוויתי להם במהלך התקופה האחרונה שהצטברו לאלפי שקלים במספר, עקב צורך שלהם, בכול תשלום שהתקבל הובטח לי מהם שיוחזר בטווח הקרוב אך נראה שכעבור תקופה ההורים פשוט שכחו מזה או שמו אותי בעדיפות אחרונה, למרות שבמצב הנוכחי הם בהחלט יכולים להחזיר לי את הכסף שהלוויתי להם למטרות ספציפיות. השאלה הנשאלת היא האם יהיה נאות לבקש מהוריי את הכסף חזרה בשלב הזה או שמא עליי פשוט להמתין שזה יבוא מהצד שלהם או לוותר על העניין לחלוטין. אני אומנם לא זקוק לכסף באופן מיידי אך הוא כן יכול היה לשמש אותי לעסקים האישיים שלי בעת הזאת. תודה רבה.

לשאלה זו ננסה להתייחס בשני מבטים : מבט הלכתי מבט "דרך ארץ" במבט ההלכתי ישנם לענ"ד שני ענינים: הראשון -דין "לא יגוש" בחושן המשפט והשני דין "כיבוד הורים" בחלק יורה דעה. לעניין לא ייגוש נראה שהדבר מותר שכן כתבת בשאלתך שלמיטב ידיעתך יש להורים יכולת פיננסי לעמוד בהחזר חוב ההלוואה שכן איסור זה הוא רק כאשר המלווה יודע שאין ללווה במה לפורעו כפי שנכתב בשולחן ערוך (חושן משפט צז ב): "אסור לנגוש את הלווה לפרוע, כשיודע שאין לו.." כמובן שצריך לעשות זאת בצורה מכבדת ונימוסית אבל עצם הבקשה להחזיר את ההלוואה אינה אסורה בנידון זה. העניין השני הוא דין כיבוד הורים. בגמרא בקידושין (לב.) שאלו חכמים "עד היכן כיבוד הורים" וענו :"כדי שיטול ארנקי ויזרקנו לים בפניו ואינו מכלימו " באופן פשוט כאשר האב זורק את ארנקו של הבן לים הרי שיש לבן הפסד ממוני, ויחד עם זאת, נראה שבאו חכמים ואסרו להכלימו מדין כיבוד הורים, נמצנו למדים שאין היתר לצער או להכלים את ההורים ואפילו כשיהיה הפסד כספי בעקבות זה. אמנם, יש מן הראשונים שהסבירו שמדובר בארנק של האב ולא של הבן (והבן היה רוצה לעצור את האב מלזרוק אותו בעקבות כך שהוא מפסיד מירושתו) ובפרשנות זו רצו לחלק בין לכבד באופן אקטיבי שבזה ההוצאות צריכות להיות על חשבון האב (כפי שמשמע מסוגיית הגמ' "משל אב") לבין להכלימו או לבזותו. וממילא למדנו שאין הבן צריך לספוג הפסד כספי בעקבות מצוות כיבוד הורים. בין כך ובין כך כתב הטור (חושן יורה דעה סימן ר"מ) שלתבוע בבית דין אין הדבר נחשב כבזיון והכלמה ומותר לבן לתבוע את אביו (וגם אם האב תובע את הבן הבן מחוייב ללכת להתדיין בבית דין בעירו של האב מדין כיבוד הורים) וכן פסק הרמ"א ביו"ד ר"מ סעי' ח. נמצא שמותר לבן לתבוע אביו ולבקש ממנו לשלם חובותיו. במשקפיים של "דרך ארץ" יש לתת אל ליבנו שההורים שבקשו הלוואה אינם סתם לווים זרים המגיעים משום מקום. אלו ההורים שהשקיעו בילדיהם שעות רבות ומשאבים גדולים הן בענינים חינוכיים רוחניים והן גשמיים. יתירה מזאת חלק מההשקעות הכספיות שאנו רגילים בהם שההורים משקיעים בילדיהם בתרבות חיינו, נחשבים מבחינת חז"ל כצדקה שאנו זוכים לקבל מהורינו, אשר על כן היחס והבקשה להחזר הכספי של ההלוואה מההורים שלנו, שראינו שמעיקר הדין מותרת, צריכה לקבל מבט של ענווה ודרך ארץ מתוך כבוד והערכה להורים שלנו.