- משפחה, ציבור וחברה
- צניעות בלבוש
מכנסיים ארוכות
שאלה
האם יש חובה לגבר ללבוש מכנסיים ארוכות?
מה הטעם?
תודה רבה!
תשובה
צהריים טובים לשואל היקר
אדם צריך ללבוש מכנסיים ארוכים בעת התפילה (גמ' בשבת וחגיגה).
זו הכנה ראויה לקראת הפגישה עם המלך האהוב שלנו (גמ' שבת).
יש בכך מתן חשיבות לתפילה הפועלת כהקרבת קרבן שגם היא נעשית בבגדי כהונה מיוחדים וארוכים. בהכנה מתאימה עולה גם הסיכוי לקבלת התפילה והשפעתה הגדולה (טור או''ח צח).
מותר להתפלל עם מכנס קצר במקום שרגילים לעמוד כך גם בפני גדולים (שו''ע צא,ה)
אמנם לא ישמש כשליח ציבור (משנ''ב. הליכות שלמה בהערה).
עדיין מן הראוי גם להם להתפלל עם ארוך (הליכות שלמה בהערה),
ולהקפיד לא לגעת ברגליו (יחוו''ד).
כשלא נמצא בתפילה, הדבר תלוי באדם ובמקום.
מכנס קצר בחוץ במרחב הציבורי
ראינו שאסור להתפלל עם מכנס קצר. משמע שמותר ללבוש מכנסיים קצרים כשאינו מתפלל.
אך עדיין ראוי להתנהג לפי עניינו. ככל שהוא גדול יותר בגיל ומייצג יותר את התורה הקדושה (בחור ישיבה אף צעיר) ראוי להלך בחוץ עם מכנסיים ארוכות.
כפי שחבר כנסת, שר, חייל, נהג אגד וכדומה מייצגים את הכנסת, ממשלה ,צבא, אגד (בהתאמה) בבגדים מכובדים ולא במכנס קצר, כך בוודאי ראוי לאדם דתי (ובטח לבן תורה) לייצג את הדת והתורה הענקית שלנו במכנס ארוך.
שבת ויו''ט
בדומה למרחב הציבורי כך לגבי שבת ויו''ט שראוי לכבדם בלבוש ארוך.
קבלת שבת דומה לקבלת מלך וכלה (בבא קמא לב:). כפי שהיינו מקבלים מלך וכלה בלבוש ארוך, כך יש לקבל את השבת (ואת הימים הטובים).
בבית / פיג'מה
בוודאי שלקהל הרחב מותר ללכת עם קצר.
בים /ברכה
צריך ללכת עם מכנס בגד ים קצר. זו הדרך הנורמלית שם וכך יש להתנהג.
בטיול
ע''פ הנאמר לעיל, ניתן לטייל ברחבי ארצנו הקדושה עם מכנס קצר ובטח לשם כניסה למעיינותיה המיוחדים. אמנם יש לקחת מכנס ארוך כדי שהתפילה תהיה מכובדת כראוי.
עדיין מן הראוי לבן תורה לייצג את התורה עם מכנס ארוך גם בטיול.
כמו כן מהראוי שכשמסיימים את המסלול והולכים במקומות ציבוריים רגילים (כנסיעה באוטובוס , ברחוב וכדומה) להתנהג כפי שכתבנו על מרחב הציבורי שראוי לכבד במכנס ארוך את הדת היהודית שאנו נושאים בגאון .
מקורות והרחבה
שתי גמ' מצביעות על הבעייתיות בגילוי רגליים בעת התפילה.
א. הגמ' בשבת מספרת על אחד מגדולי האמוראים שהיה מתכונן לתפילה ע''י כיסוי הרגליים בבגד חשוב
כך לשון גמרתנו הקדושה במסכת שבת דף י עמוד א
רבא בר רב הונא רמי פוזמקי ומצלי, אמר הכון לקראת וגו'.
רש"י שם
רמי פוזמקי - נותן אנפילאות חשובים ברגליו, ובלעז קאלצו"ס +סוג גרביים קצרים+.
יש לדון לפי רש''י האם העניין הוא לכבד את התפילה בבגד חשוב או מספיק עצם כיסוי הרגליים.
ע''פ תוס' משמע שהעניין הוא עצם הכיסוי ולכן דייק תוס' שם ' מכאן יש להוכיח שאין להתפלל יחף אלא בט' באב ויו"כ'.
ב. גמ' נוספת היא במסכת חגיגה יג: שכותבת '...כרעיה - לאו אורח ארעא לגלויי קמיה רביה.'
כלומר שאין דרך ארץ לעמוד לפני רבו בגילוי רגליים.
שו''ע פסק שאין להתפלל כשרגליו מגולות כאשר הוא נוכח במקום שאין דרכם לעמוד כך בפני אנשים גדולים.
הגר''א שם מפנה לגמ' בחגיגה הנ''ל.
כך לשון השולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן צא סעיף ה
'לא יעמוד באפונדתו (טאסק"ה בלעז) ולא בראש מגולה ולא ברגלים מגולים, אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני הגדולים אלא בבתי רגלים.'
לפי''ז יש לדייק שמותר ללבוש מכנס קצר כאשר לובש מעיל ארוך שמכסה את רגליו או כשהוא במקום שדרכם להיות גלויי רגליים בפני אנשים גדולים.
כך אכן פוסק המשנ''ב וזה לשונו שם סע''ק יג
'מגולים - מיהו אם הבגד ארוך שחופה את הרגלים או בארצות החמין מאוד שעומדי' שם ג"כ בפני גדולים יחף אין לחוש אפילו הבגדים קצרים ונראין הרגלים'.
לגבי ש''ץ
גם במקום שלובשים קצר בפני אנשים גדולים [כמו בחלק מהקיבוצים בעת הקיץ] יש לשים לב לשתי נקודות:
א. עדיין לא מתאים לשמש כך שליח ציבור.
כך עולה ממשנה ברורה סימן נג ס"ק יג
'וראוי שיהיו בגדי ש"ץ ארוכים שלא יראו רגליו'
כך הובא גם בהליכות שלמה ח''א פ''ב ,טו הערה כג.
ב. צריך להקפיד לא לגעת ברגליו בעת התפילה שכן אלו מקומות מכוסים.
כשתי הנקודות האחרונות פסק בשו"ת יחוה דעת חלק ד סימן ח
'וההולך במכנסים קצרות, כמו שנוהגים בקיבוצים, לא ישמש כשליח צבור, אבל יחיד המתפלל לעצמו מותר, ובלבד שיטול ידיו לפני התפלה, ויזהר שלא יגע ברגליו בשעת התפלה. וכן ראוי למורי בתי הספר להשגיח ולחנך את תלמידיהם שהולכים בימי הקיץ במכנסים קצרות, לבל יגעו ברגליהם בעת שלומדים תורה, ובעת התפלה, כדי שילמדו ויתפללו בטהרה ובנקיות. וחנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה.'
ג. ראוי עדיין לכבד את התפילה במכנס ארוך. כך מובא בהליכות שלמה (ח''א פ''ב ,טו): 'בשעת התפילה יש להקפיד להיות לבוש בצורה מכובדת כעומד לפני המלך שנאמר 'הכון לקראת אלוקיך ישראל' ולכן גם מי שדרכו לילך במכנסים קצרים לרגל מלאכתו כחלקאים ופועלים רצוי שלא יתפלל בעודו לבוש כך'
הטעם לכך שראוי לכולם להתפלל עם ארוך כנראה כי התפילה משמשת תחליף לקרבן, וכפי שהקרבן נעשה ע''י כהנים בבגדים מכובדים, כך גם התפילה צריכה להתבצע עם בגדים מכובדים.
ככל שהתפילה מגיעה בהכנה מתאימה יותר, כך השפעתה הטובה תגדל.
כך כותב הטור אורח חיים הלכות תפלה סימן צח
'...ואחר שיעשה כל זה מובטח לו שתתקבל תפלתו שהתפלה היא במקום הקרבן דכתיב ונשלמה פרים שפתינו (הושע יד) וכתיב ולעבדו בכל לבבכם וכי יש עבודה בלב אלא איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה ולכך צריך ליזהר שתהא דוגמת הקרבן בכוונה ולא יערב בה מחשבה אחרת כמו מחשבה שפוסלת בקדשים ומעומד דומיא דעבודה ... וראוי הוא שיהיו לו מלבושים נאים מיוחדים לתפלה כגון בגדי כהונה אלא שאין כל אדם יכול לבזבז על זה ומ"מ טוב לו שיהיו לו מכנסים מיוחדים לתפלה משום נקיות...'.
יש לדון לגבי שבתות וימים טובים בזמן שאינו מתפלל. לכאורה המקורות עסקו בעת התפילה. לפי זה , כשאינו מתפלל אינו נדרש למכנס ארוך.
אמנם ע''פ הגמ' בב''ק המשווה את קבלת השבת לקבלת מלך וכלה א''כ יש לכבדה במכנס ארוך.
כך לשון הגמ' בבבא קמא דף לב עמוד ב
'בואו ונצא לקראת כלה מלכתא; ואמרי לה: לקראת שבת כלה מלכתא. רבי ינאי מתעטף, וקאי ואמר: בואי כלה, בואי כלה.'
מפרש רש"י שם
בואו ונצא - כאדם המקבל פני מלך.
בהצלחה רבה
בשורות טובות לכל ישראל

שער באישה ערווה
הרה"ג יעקב אריאל | י"ז טבת תשס"ג
הוצאת שער מחוץ לכיסוי ראש
הרב דניאל קירש | ו אב תשפ"ב

חיזוקים לשמירת הברית
הרב נועם דביר מייזלס | כ"ג שבט תשפ"ג

אי הבנה בנושא איסור המחשוף
הרה"ג דוב ליאור | י"א מרחשון תשס"ח
הרב בניהו שרגא
ר"מ בישיבת "בני צבי" בית אל
אשר יצר בהליכה
ה אדר תשע"ה
סוף זמן תפילה
כ"ג אב תשע"ד
אוכל ושתיה אחרי ק"ש שעל המיטה
כ"ו ניסן תשע"ה
דבק בציצית
ג טבת תשע"ה

שיבולת שועל האם זה חמץ?
הרה"ג יעקב אריאל | י ניסן תשס"ח

הכשרת סיר הנינג'ה לפסח
הרב נועם דביר מייזלס | ד ניסן תשפ"ב

זמן אכילת ביצה זכר לקרבן חגיגה בליל הסדר
הרה"ג דוב ליאור | י"ב ניסן תשס"ו

עליה לקבר בניסן
הרב עזריה אריאל | כ"ג אדר ב' תשע"ד
המתנה בין גירושין לנישואין בימינו
הרב משה מאיר אבינר | ה ניסן תשפ"ג
קורבן העומר
הרב חיים שריבר | ה ניסן תשפ"ג

הבדלים בין שבת ליום טוב
הרב אלישיב קפקה | ד ניסן תשפ"ג
