שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • ספר שמות

מה ההבדל בין טעם עליון לטעם תחתון?

undefined

הרב משה מאיר אבינר

י"ז שבט תשפ"ב
שאלה
שלום וברכה, מדוע לפי מנהג ספרד (אשכנזי) נהוג לקרוא את עשרת הדברות בטעם עליון בפרשת יתרו ובטעם תחתון בפרשת ואתחנן? מה הסיבה לשוני בבחירת הטעמים? ושאלה נוספת מדוע קוראים להם בשם זה כלומר עליון ותחתון? ישר כח ותזכו למצוות
תשובה
שלום וברכה, החלוק בין טעם עליון ותחתון הוא האם קוראים את הפסוקים כפי שהם מחולקים בתורה או כפי שהם נאמרו בסיני. בטעם עליון מחלקים את הניגון לפי איך שנאמרו הדברות בסיני, ונהגו לקרוא כך ביתרו שהיה מתן תורה בפועל, אך בדברים זה תיאור מפי משה רבינו מה שהיה בעבר. ונקרא טעם עליון כנראה כי רוב הטעמים בו הם ארוכים ומסולסלים ונמצאים מעל התיבה. עיין במחצית השקל (אורח חיים תצד בהקדמה): כתב המשאת בנימין כו' קורין בטעם העליון כו'. ונתן טעם מה שמצינו בכמה פסוקים מי' דברות שני מיני טעמים, הוא טעם אחד אי מפסיקים הפסוקים כמו בכל התורה כדי לעמוד על התחלת דבר וסופו, וא"כ לא תרצח לא תנאף כו' עד לרעך הכל פסוק אחד, דליכא למימר לא תרצח הוי סוף פסוק, דלא מצינו בתורה פסוק משני תיבות... ולפי אותן חילוק פסוקים שייך להם הטעם התחתון כמבואר שם. אבל כשרצונינו לחלק הפסוקים לדברות, שכל דיבור יהיה פסוק לבד, על כרחך צריך לומר דלא תרצח הוי סוף פסוק אחד, דהא הוי דיבור שלם, וכן כל דיבור ודיבור, חוץ מאנכי ולא יהיה לך אם מחלקים הדברות עושין אותם פסוק א', כיון שאותן שני דברות מפי הגבורה שמענו, וכן עושים אותם פסוק א' להורות דוקא אלו לבד שוין במעלתן ששמענום מפיו יתברך [מכות כד, א], ולפי זה צריך להטעימן בטעמים הנקרא טעם העליון, ולכך בשבועות שניתנה התורה קורין אותן לחלוק לדברות ולכן קורין בטעם עליון: וכן ברשימות שיעורים (רי"ד סולובייצ'יק) ברכות דף יב. שהסביר יותר: "א) טעם עליון מחלק את הקריאה לדברות ולא לפסוקים, למשל, דקורין כמה פסוקים בדבור דשבת כחד פסוקא, ואילו הפסוק דלא תרצח לא תנאף לא תגנוב ולא תענה קורין בטעם העליון כד' פסוקים. ב) טעם תחתון מחלק את הקריאה לפסוקים דעלמא. ונראה דבכל קריאת התורה דעלמא דיסוד קיומו מצות לימוד ת"ת שבכתב ברבים, וקורין את הקריאה בטעם תחתון משום דצריך לקרות בתורת פסוקים, דכל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן. אמנם כשקורין עשרת הדברות בטעם עליון בנוסף לקיום מצות לימוד תושב"כ ברבים מהווה הקריאה מעין זכר למעמד הר סיני, וע"כ קורין בטעם העליון שעי"ז הקריאה מתחלקת לדברות ולא לפסוקים. ולפי"ז י"ל דהמנהג לעמוד בקריאת עשרת הדברות נוהג במקום שקורין את הדברות בטעם עליון, דאזי קורין בתורת קריאת דברות והקריאה חלה מדין זכר למעמד הר סיני, וליכא בזה משום תערומת המינים. והרמב"ם מיירי באופן שקורין בטעם תחתון בתורת קריאת פסוקים דאזי אין לעמוד בעשרת הדברות מפני תערומת המינים. ובאמת יש מנהגים לקרוא בטעם עליון רק בשבעות דאז הוי הקריאה זכר למתן תורה. אמנם הגר"ח זצ"ל נהג לקרוא את עשרת הדברות בטעם תחתון אף בשבועות משום דכל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן". בברכה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il