האם אומרים ביום העצמאות הלל שלם או חצי הלל?

שלום רב, אומרים הלל שלם. מקורות והרחבה: הרבנות הראשית קבעה לומר הלל שלם ביום העצמאות כפי שכתב הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל (שו"ת הרב הראשי תשמ"ח- תשמ"ט, עמ' 371): "הרבנות הראשית תקנה לומר הלל ביום העצמאות, מהסיבות הבאות: יצאנו מעבדות לחרות, משלטון זרים לשלטון עצמאי שלנו, שערי הארץ פתוחים לכל יהודי וריבוי מוסדות התורה בארץ, עד שאפשר לומר שלא היה כדורנו בו יש כל כך הרבה ישיבות ומוסדות תורה וכו' - אול הם סימני גאולה ודאיים". בזמן הקמת המדינה היו מהפוסקים שסברו שנכון לומר חצי הלל. אולם כיום התקבל המנהג לומר הלל שלם וכתקנת הרבנות הראשית. אמנם יש היום חוגים שלא אומרים הלל כתקנת הרבנות הראשית. אולם חוגים אלה גם חצי הלל לא אומרים. כך שאין כמעט מי שאומר חצי הלל היום. נפרט: לאחר קום המדינה הרבנות הראשית קבעו שיש לומר הלל שלם ביום העצמאות (בביאור הדברים נכתבו בזה כמה תשובות, ראה למשל שו"ת קול מהבשר ח"א, סי' כא). כמה שנים לאחר מכן פרסם הרה"ג משה צבי נריה את דעתו שיש לומר רק חצי הלל ביום העצמאות. זאת משלש סיבות: 1. נאמר בגמרא (שבת קיח:) שמי שקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף. על כן יש לומר רק חצי הלל שאז אין זה כמחרף ומגדף. וכעין זה סבר הגרי"ד סלוביצ'יק (נפש הרב עמ' צו). 2. בכך שאומרים רק חצי הלל אנו מדגישים מצד אחד את ערכו וחשיבותו של היום ומצד שני שעדיין אין הגאולה שלימה. 3. על פי הקבלה אין לומר הלל שלם בספירת העומר (ראה משואה ליצחק עמ' 585). על טענות אלו השיבו: 1. מי שאומר הלל על נס אין זה כמחרף ומגדף (ראה יביע אומר ח"ה, או"ח, לה, וכן יביע אומר ח"ו, מא). 2. למרות שעדיין אין הגאולה שלימה יש לומר הלל שלם על ההצלה מעבדות לחרות וממיתה לחיים, כפי שהורו חכמינו בגמרא בפסחים (קיז.), ומגילה (יד.). ראה קול מבשר (שם). 3. אין כוונת הזוהר שלא אומרים הלל בספירת העומר כלל. אלא כוונת הזוהר שאין לומר הלל מצד שמחת המועד, אבל אם יש טעם אחר לומר הלל בספירת העומר, אזי יש לומר הלל וכפי שאומרים הלל בשחיטת הפסח בי"ד אייר בפסח שני אף שחל בספירת העומר (הגר"מ ראטה, צניף מלוכה עמ' 109-110). למעשה הוראת הרבנות הראשית היא לומר הלל שלם ביום העצמאות כפי שהובא לעיל מהגר"מ אליהו. לגבי ברכה על ההלל רוב הרבנים הראשיים סברו שאין לברך על ההלל. אולם דעת הגר"ש גורן היתה שיש לברך (הובא בהלכות יום העצמאות ויום ירושלים עמ' קמ- קמז). כמדומני שהראשון לציון כיום הגר"י יוסף לא מברך על ההלל ביום העצמאות והרב הראשי האשכנזי הגר"ד לאו כן מברך על ההלל ביום העצמאות. זכורני מתקופת לימודי בישיבת מרכז הרב, שהחזן היה מברך על ההלל על אף שראש הישיבה מרן הגר"א שפירא זצ"ל לא היה מברך. כנראה שהגר"א שפירא בעצמו סבר שיותר נכון שלא לברך, אבל הסכים והיה ניחא ליה שיברכו כפי שנהגו מזמן הרצי"ה על פי הוראת הגר"ש גורן. הגר"ד ליאור שליט"א כתב שיש לברך (דבר חברון מועדים, עמ' קכו). הגר"י אריאל שליט"א כתב שלגבי ברכה על ההלל ביום העצמאות הדבר נשאר פתוח מה שאין כן ביום ירושלים שהרבנות הראשית קבעה לקרוא הלל בברכה (מובא באתר ישיבה). סוף דבר, כל אחד יעשה כרבותיו בעניין הברכה. ראה בקונטרס 'הלל ביום העצמאות ויום ירושלים' לג"ר שלמה הירש שליט"א שהקיף את הנושא מכל הצדדים כדרכו. כל טוב!