שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות פרטיות בסוגיות שונות

בעל חוב בבינונית / זיבורית, הסתירה בין הברייתות

undefined

הרב חיים שרייבר

ב אייר תשפ"ב
שאלה
ב"ק ח. מובאת ברייתא לפיה אדם שיש לו רק בינונית וזיבורית, בעל חוב ייקח מבינונית. דין זה מגיע בהמשך לדוגמאות אחרות: אם יש לו רק עידית ובינונית, רק עידית וזיבורית, או שלושתם. בברייתא אחרת נאמר שבמקרה בו יש בינונית וזיבורית, בעל החוב ייקח מזיבורית. התירוץ הראשון: בברייתא הראשונה היתה לו עידית ומכרה, ובזמן ההלוואה השתעבדה הקרקע הבינונית. התירוץ השני: בשניהם לא היתה לו עידית ומכרה, אלא שבברייתא השניה, הבינונית היא עידית דעלמא, ולכן בעל החוב ייקח מהזיבורית. שואל תוספות: אם לא היתה לו עידית, וה"בינונית" היא בעצם עידית שלו, וגם נחשבת עידית בעולם, למה בכלל קוראים לה בינונית? עונה תוספות: הכוונה לגבי ברייתא זו, במילים "שלא היתה לו עידית ומכרה", זה שהוא לא מכר אותה בכלל, אלא היא עדיין קיימת. והיות והולכים לברייתא זו לפי העולם, והבינונית נחשבת עידית, אזי בעל חוב ייקח מזיבורית. ולכאורה תמוה, שהרי הברייתא כותבת "היתה לו בינונית וזיבורית". דהיינו לשלול דוגמאות אחרות, כגון הדוגמא שיש לו שלושה קרקעות. ועכ"פ כך זה בברייתא הראשונה, המובאת בשלימותה, ושם מביאים דוגמא זו ("היתה לו בינונית וזיבורית") אחרי שמביאים דוגמא *אחרת* בה יש לו שלושה קרקעות. ואולי בברייתא השניה נכתב באופן אחר ממנו ניתן להבין שהדוגמא הזאת לא שוללת את הקרקע השלישית, בניגוד לברייתא הראשונה, אך לא מצאתי איפה ניתן לראות את הברייתא השניה בשלימותה.
תשובה
שלום לפי תירוץ התוס' יש להסביר את הברייתא "היתה לו בינונית וזיבורית" כך: יש לו קרקע בינונית ששוה כעידית דעלמא וכיון שלפי מהלך זה בשל עולם שמין, ניתן להעמיד גם שיש לו עידית ששוה יותר מעידית דעלמא, ומכיון שלא ניתן להעמיד את הברייתא הראשונה כשיש לו עידית ולא רצו להעמיד כשמכר, העמידה הגמרא שהיתה לו בינונית ששוה כעידית דעלמא, הדגש בפירוש זה הוא שכיון שאו מודדים את הקרקע ביחס לעולם, אנו מתייחסים ןקוראים בשמות לקרקעות לפי העולם, ולכן מוזכר היתה לו בינונית וזיבורית. יום טוב
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il