שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • הדלקת נרות

תפילת רווקה בזמן הדלקת נרות, וברכה על הדלקת נרות שבת לרווקות

undefined

הרב דניאל קירש

י"א אייר תשפ"ב
שאלה
האם רווקה ללא ילדים צריכה לברך את כל הנוסח של הברכה עם התוספת של בנים ובני בנים חכמים וכו'. או שצריך לברך רק על הדלקת הנרות וזהו?
תשובה
שלום וברכה, כתב הבאר היטב (רסג, ט): "ראוי שתתפלל האשה בשעת הדלקה שיתן לה הקב"ה בנים זכרים מאירים בתורה ומעשים טובים". אין הבדל בעניין זה בין אשה נשואה לרווקה. ראוי גם לרווקה להתפלל שיהיו לה בע"ה בנים ובני בנים חכמים וכו. אם הנוסח שיש בידה מתאים לנשים נשואות כגון שכתוב תפילה על הבעל או על הילדים שלה, ניתן פשוט לשנות לעצמה את הנוסח או להתפלל מהלב שלה. אין צורך לנוסח מסוים לתפילה זו. אציין שכתבת כדבר פשוט שרווקה מברכת על הדלקת נרות שבת. למעשה הדבר תלוי: אם הרווקה לבד בבית - פשוט שהיא מדליקה בברכה. אולם אם האמא שלה כבר מדליקה נרות בבית - אזי מנהג רוב ישראל שהיא לא מדליקה נרות שבת בנוסף להדלקה של אמא שלה. ואם היא מדליקה נרות, אינה מברכת. מי שמנהג משפחתה שכל הבנות הרווקות מדליקות תמשיך לעשות כמנהג משפחתה. מקורות והרחבה: לגבי הדלקת נרות לרווקה כתב ערוך השולחן (רסג, ז): "ובנות ישראל נוהגות לברך כל אחת בעצמה אף כשהן אצל אמן, אף שהבעל אינו מברך וסומך על ברכת אשתו, כמ"ש בסעיף ה', משום דהחיוב הוא רק על המשפחה כמ"ש שם, מכל מקום הבנות מפני שהן נצטוות יותר כמו שנתבאר - מברכת כל אחת ואחת, וטוב שכל אחת תברך בחדר בפני עצמה. מיהו על כל פנים - לא יברכו שתים במנורה אחת כמ"ש". ידוע שהרבי מלובביץ חיזק מנהג זה מאד. הדברים מובאים באריכות בספר ליקוטי שיחות (חלק טו, חיי שרה, עמ' 181-185, אות ו-י). וכתב שכל הבנות ידליקו נרות שבת מגיל חינוך. בספר פניני הרב (עמ' סב) מובא ששאלו את הגרי"ד סולוביצ'יק על מה שהרבי מלובביץ קרא לבנות רווקות להדליק נרות שבת. והשיב הגרי"ד שאין חידוש בדברי הרבי מלובביץ, וכך היה המנהג באירופה וכך נהג הוא בביתו, שבנותיו הדליקו נרות שבת בברכה למרות שאשתו הדליקה בבית. לעומת זאת יש שחלקו וכתבו שאם בנות רווקות רוצות להתנהג בחסידות ולהחמיר על עצמן להדליק נרות שבת בחדריהן אסור להן לברך על הדלקת הנרות, אלא ישמעו הברכה מפי האם שהיא עקרת הבית, בעת שמדליקה בחדר האוכל ויענו אמן, ואז ידליקו הנרות בחדריהן בלא ברכה (חזון עובדיה, ח"א, עמ' קצד. וכתב שמעולם לא נהגו בנות הספרדים ועדות המזרח לעשות כן). בשו"ת שמש ומגן (ח"ב, סי' לח) כתב לחזק את ההנהגה של הבנות הרווקות שרוצות להדליק נרות שבת, אף לספרדיות. וכתב שנשים לא נשואות שרוצות לקיים המצווה בעצמן (ולא רוצות לצאת מההדלקה של אימם) יכולות להדליק ולברך. והעיר שטוב שידליקו בחדר אחר כדי לחוש לדברי השולחן ערוך שטוב להיזהר שלא ידליקו שתי נשים באותו מקום. היום המנהג הרווח של בנות אשכנז ובנות ספרד, הוא שרק האמא מדליקה, וכך נכון לעשות למי שאין לה מנהג בביתה. אולם משפחה שנוהגת שהבנות הרווקות מדליקות נרות שבת ימשיכו במנהגן. בברכה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il