שלום הרב מה עושים אם נקלעתי למצב שבו אני חייב להתפלל במניין "שוויוני" שבו מעלים נשים לתורה, האם יצאתי ידי חובת תפילה במניין ובקריאת התורה?

שלום וברכה, אדם שנקלע למקום שיש לו רק מניין הנקרא 'שוויוני', כלומר שנשים עולות לתורה ועולות לחזנות וכדומה, אסור להתפלל שם אלא יתפלל ביחידות בביתו. מעבר לבעיות ההלכתיות שיש במנינים אלו, יש בהם שינוי ממסורת ההלכה ורוח התורה והצניעות בבתי כנסת. כך מוסכם על כל גדולי הפוסקים (ראה ספר 'הלכה בימינו' לרב יעקב אריאל עמ' 202). בדיעבד מי שהתפלל שם יצא ידי חובה. יש לציין שלעתים אנשים ששותפים במניינים כאלו חשים איזה תרעומת סמויה על התורה וחז"ל שכביכול מזלזלים בנשים חלילה, ולכן מחפשים לעשות שינויים בסדרי התפילה. האמת היא שלפי התורה נשים קדושות בקדושת ישראל בדיוק כמו גברים, ובהרבה דברים השתבחו הנשים בפסוקים ובדברי חז"ל יותר מגברים. אלא שהתורה הקילה על נשים ופטרה אותם ממצוות מסוימות מטעמים שרצה ה' יתברך, ולא מחמת שנשים פחותות, ואין סיבה לתרעומת כלל (ראה אגרות משה, ד, מט). מקורות והרחבה: נאמר בשולחן ערוך (רפג, ב): "הכל עולים למנין שבעה אפילו אשה וקטן שיודע למי מברכין אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בצבור מפני כבוד הצבור". היה מי שרצה לטעון שבימינו הציבור מוחל על כבודו, ורוצה שנשים יעלו לתורה, ועוד טענות בסגנון זה. הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א דחה את דבריהם בתוקף וזה לשונו: "משמעותו של כבוד הציבור כאן אינה כבוד אישי מקומי של קהל זה או אחר אלא כבוד כל בתי הכנסת וכבודה של התפילה שייפגע קשות מתערובת נשים וגברים. ואם הקריאה תיעשה בנעימה יש בכך גם איסור של קול באשה... כל זה כלול בכבוד הציבור והוא אינו רשאי למחול על כבודו, שהוא גם כבוד ואחריות לתורה. גם אם מצינו בעבר הרחוק מקרה זניח שבו אשה עלתה לתורה היה זה באירוע משפחתי מצומצם של קרובים ממעלה ראשונה בלבד. שם לא היו כל החששות האמורים" (ספר 'הלכה בימינו', פרק האשה בעידן המודרני לאור ההלכה, עמ' 202). ע"ש עוד מה שכתב בזה. אין צורך להאריך בבעיות ההלכתיות שיש במנינים אלו, משום שכל גדולי ורבני ישראל פוסלים מנינים אלו מסיבות עקרוניות מעבר לפרטי ההלכה. אף אם מנינים אלו היו מסתדרים מבחינת ה'מתמטיקה' של ההלכה, יש בהם פגיעה במסורת התורה וההלכה, ופגיעה בקדושת התפילה ובצניעות שבה. נוסף על כך יש במהלך זה שרוצה להשוות את הנשים לגברים תרעומת מסוימת על התורה וחז"ל שקבעו שדיני התפילה לא שווים בין גברים לנשים. יש להוסיף שאחרי שכל גדולי ישראל בדור הזה ובדורות הקודמים אסרו לעשות שינויים כאלו באופי התפילה ורואים בזה דבר חמור, על כן ציבור המתעקש להתפלל באופן זה נגד גדולי הפוסקים והרבנים, נוהג בחוצפה ויהירות כלפי גדולי התורה והרבנים שהם מוסרי התורה. ראה בספר מאמרי הראייה (עמ' 511) למרן הרב קוק במאמר 'למקדש מעט' שהרחיב בחומרה שיש בשינויים כאלו, שמלבד הבעיות ההלכתיות, שינוי במנהגי בתי הכנסיות בעיקר בדברים של צניעות הם מנהג חמור שיש בזה לא תיטוש. וראה בשו"ת ציץ אליעזר, (ח"ה, פתיחה, פרק ב) לגבי האיסור להתפלל בבתי כנסת של רפורמים, וסברותיו שכתב שם שייכים במידה רבה לכאן. ראה גם בשו"ת אגרות משה (ח"ג, כה) שאסר לקבוע בית כנסת אורתודוקסי באותו מבנה של בית כנסת של הקאנסערוואטיווים. אולם התיר (ח"ד, צא) לקבוע בית כנסת באותו מבנה של הבית כנסת האורתודכסי שמזלזלים במצוות ואין להם מחיצה כמו שצריך וכו, ע"ש. מה שכתבנו שיש במנינים כאלו הרבה פעמים תרעומת על התורה וההלכה, ראה מה שכתב בנושא זה האגרות משה (ח"ד ,מט) לגבי הנחת תפילין לנשים: "אבל פשוט שהוא רק בחשקה נפשה לקיים מצות אף כשלא נצטוותה, אבל מכיון שאינו לכוונה זו אלא מצד תורעמותה על השי"ת ועל תורתו אין זה מעשה מצוה כלל אלא אדרבה מעשה איסור שהאיסור דכפירה שחושבת דשייך שיהיה איזה חלוף בדיני התורה היא עושית גם במעשה שחמיר". ובספר הלכה בימינו (עמ' 203) כתב הגר"י אריאל על נידון דידן שבמנינים שויונים אלו "המניע במקרים רבים הוא לא עבודת ה' אמיתית אלא מניע חברתי שויוני". חשוב להדגיש שלפי התורה נשים אינן פחות קדושות מגברים, וכמה פעמים שיבחו הפסוקים או מאמרי חז"ל את הנשים יותר מגברים. כך כתב האגרות משה (ח"ד מט): "צריך לדעת כי אין זה בשביל שנשים פחותות במדרגת הקדושה מאנשים דלענין הקדושה שוות לאנשים לענין שייכות החיוב במצות שרק מצד הקדושה דאיכא בישראל הוא ציוי המצות וגם לנשים נאמרו כל הקראי דקדושה בין תחלת תנאי קבלת התורה והייתם לי סגולה ואתם תהיו לי גוי קדוש שנאמר לבית יעקב אלו הנשים ותגיד לבני ישראל אלו האנשים, ובין ואנשי קדש תהיון לי שבמשפטים והייתם קדשים דשמיני וקדשים תהיו והייתם קדשים שבפ' קדשים וכי עם קדוש אתה לה' שבפ' ראה ובכל מקום שנמצא ענין קדושה דישראל נאמר גם לנשים, ולכן גם הנשים מברכות בלשון אשר קדשנו במצותיו כמו האנשים אף על המצות שלא חייבתן תורה, ורק שהוא קולא מאיזה טעמי השי"ת שרצה להקל לנשים כדלעיל ולא מצד גריעותא ח"ו, ובהחיובים בין איש לאשתו איתא חיוב הכבוד על האיש לאשתו ועל האשה לבעלה בלא שום חלוק, והרבה מהנשים שהיו נביאות ויש להן כל דיני נביא שבאנשים, ובהרבה דברים נשתבחו בין בקראי בין בדברי חז"ל עוד יותר מלאנשים, וליכא שום זלזול בכבודן ובכל דבר בזה שנפטרו מלמוד התורה וממצות שהזמ"ג וליכא כלל שום סבה להתרעם כלל". ראה דברים דומים של מו"ר הרצי"ה (בספר הבית היהודי, עמ' 39-56). ושני נביאים מתנבאים בסגנון אחר אבל אל מקום אחד הדברים הולכים. יש להדגיש שאף שאסור להתפלל במניינים אלו כאמור, ודאי שהאנשים עצמם שמתפללים במניינים אלו מצטרפים למניין (ראה אגרות משה, ח"א, ס"ג, לגבי רשעים, וכל שכן בעניננו שיש לדון אנשים אלו לכף זכות שכוונתיהם טובות אף שהם טועים), ואכמ"ל. שנזכה כולנו להעמיק בתורה ולראות את היופי בהלכות המסורות לנו מדור דור ובמנהגים הקדושים של עם ישראל שהם נביאים בני נביאים.