שאל את הרב

  • הלכה
  • שאלות כלליות בברכות

ברכות

undefined

כולל הלכה בית אל

י"ד תמוז תשפ"ב
שאלה
מונחים לפני 2 מיני פירות, ענבים ותאנים שעלי לברך על התאנים גם שהחיינו (על הענבים לא), כיצד עלי לנהוג לברך בורא פרי העץ שהחיינו ואז לאכול את הענבים ואז את התאנים (קדימות לפי חשיבות ב7 המינים)? או שמא עלי לברך בורא פרי העץ ואז לאכול מהענבים לאחר מכן שהחיינו ואז לאכול מהתאנים?
תשובה
שלום וברכה, נכון יותר לברך העץ ולאכול את הענבים ולאחר מכן לברך על התאנים שהחיינו. (כך כתבו להלכה בספר וזאת הברכה (פרק יג) ובפסקי תשובות (ריא, אות ב)). הרחבה: הסיבה לומר שענבים אכן קודמות לתאנים, משום שהן קודמות לארץ, וכל הקודם לארץ קודם לברכה. ועוד שאם יברך 'העץ' ו'שהחיינו' על התאנים, נמצא שאכילת הענבים מהווה מעין הפסק בין ברכת שהחיינו לאכילת התאנים. לעומת האפשרות שיברך 'העץ' על שתי המינים, ולאחר מכן יברך שהחיינו על התאנים לבדם. כך העלו להלכה בספר פסקי תשובות ובספר וזאת הברכה בשם שו"ת שרגא המאיר (חלק ו, ד). אמנם יש שכתבו שיש קדימות לברכת שהחיינו מדין חביבות. שאע"פ שהראשונים נחלקו האם מין שבעה או המין החביב קודם, והשו"ע פסק (בסימן ריא, סעיף ב ע"ש במשנ"ב) שמין שבעה קודם, מכל מקום כיוון שהחביבות אינה מצד האדם, אלא מחמת המצווה, יש להקדים את המין שמברך עליו שהחיינו (כך כתב בשו"ת לב אברהם בסימן ל). ובפסקי תשובות הביא (שם בהערה 12) שהגר"ש דבליצקי כתב (הקדמה לספר ברכת שיר ושבח) שיש להוריד את המין שבעה מהשלחן או לכסותו ולברך על השני ברכות העץ ושהחיינו ולפטור את המין שבעה. אך כנזכר, בספרים הנ"ל הכריעו להלכה להקדים מין שבעה. (ועוד שבאחרונים ובמשנ"ב לא הזכירו את הסברא ששהחיינו קודמת למין שבעה, ומשמע שלא סבירא ליה). יש להעיר, שאף מי שבירך תחילה העץ ושהחיינו על הענבים וולאחר מכן אכל את התאנים, לא יחזור לברך שהחיינו (שאף מי שבירך על מין החביב קודם למין שבעה, יצא ידי חובה בדיעבד. עיין משנ"ב בסימן ריא ס"ק לג).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il