שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • דרכי לימוד

מהי הדרך לזכור את התורה

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

י"ח תמוז תשפ"ב
שאלה
אני יודע שהדרך הכללית להגיע לזיכרון מדהים כמו שיש לכאלו גם בדור הזה הוא (הדברים העיקריים והחשובים): 1) (הראשון שבעיקריים) העמל והיגיעה. 2) השמחה והחשק וההתלהבות בלימוד. 3) הענווה, יראת שמיים, לבקש מהשי"ת שיפתחו לך שערי זיכרון וחכמה. אני משתדל באלו הנ"ל ואף מודע וחוקר את דרכם, אבל איך, ***מה הדרך*** ללמוד תורה ולזכור אותה כמו כאלה שמצתתים לך ממקורות בעל פה. אני יודע שזה קשה וזה עמל ויגיעה, אבל זה לא מספיק לי בשביל *הדרך הנכונה*, למשל "מתי וכמה לחזור? (מיד אחרי הלימוד או יום למחרת ואז מתי עוד שבוע, סוף השבוע, עוד חודש וכו)" "ללמוד כל שנה ושנה מה שלמדתי בשנים שעברו?", "איך לחזור? (מהר, לאט, עם מחשבה מה טעם וסברת כל אחד ואחד וכו)", "איך ללמוד? (לקרוא, ואז לקרוא להבין או הפוך, ולחזור על כל קטע כמה פעמים וכו)", "לקרוא את המילים ממש בניגון (מנגינה) או להגיד עם טעם נגינה" וכן כאלו וכאלו... אני צריך את הדרך הישרה גם היא דרך קשה ושצריך בשביל זה הרבה רצון עז וכו. לי לא אכפת, כי אני יודע שלפי העמל השכר ["לפום צערא אגרא" (אבל עדיין עם שמחה)]. ***בקיצור או באורך*** - אני מבקש שתתנו לי את הדרך (גם אם היא קשה וכו). אין לי עוד מה להאריך, השם יברככם בזיכרון עצום ויפתח לכם שערי חכמה וזיכרון. תודה רבה מראש.
תשובה
שלום רב לאוהבי תורתו ! אשריך שאתה משתדל בעניין זכירת התורה, וכבר דרשו חז"ל (ברכות ס.) את הפסוק "אשרי אדם מפחד תמיד", על דברי תורה. וביארו הראשונים, אשרי אדם המפחד תמיד שמא ישכח לימודו, שמתוך כך הוא תמיד חוזר על תלמודו (רש"י שם, תוס' גיטין נה:). בספר הדרן עלך, נכתבו עצות רבות לזכירת התורה, ובספר כרם יהושע כתב הג"ר יהושע כהן שליט"א, אכן נכתבה תכנית מסודרת לזכירת כל הש"ס (ד.א יצא לי לבחון אותו בכל הש"ס ולדבר איתו בעניין שיטתו), ושיטה זו אכן עובדת, רק שהיא מצריכה התמדה גדולה וזמן רב. עם זאת צריך לדעת, שאין דרך אחת בעניין זכירת הלימוד, אלא דרכים רבות, ולכל אדם מישראל יש את השביל המיוחד שלו, כפי שלכל יהודי יש את האות המיוחדת שלו בתורה. צריך להשתמש בכל העצות שמסרו לנו חז"ל, ולשים דגש על הדרך שבה אני זוכר הכי טוב. והנה כדי להצליח, צריך להשתדל בדברי חז"ל, ללמוד "תורה לשמה" לשם התורה ונותנה (מסכת אבות פ"ו א'). להבין היטב, "הסובר תלמודו לא במהרה הוא משכח" (ירושלמי ברכות פה.). לשנות "בדרך קצרה" שבכך תלמודו מתקיים בידו (פסחים ג. ורש"י שם). וכמובן לחזור ולחזור, כמוזכר רבות בדברי חז"ל (חגיגה ט:, סנהדרין צט.). ובבחינת סור מרע, הזהירו אותנו רז"ל מדברים העלולים לשכח את הלימוד, כגון, האוכל לב של בהמה, הרגיל בזיתים, המניח כלי תחת מראשותיו, נגיעה במקומות המכוסים (ראה הוריות יג:, סנהדרין כו:), הסחת דעת מהלימוד, שמירת הלב והעיניים (ירושלמי סוף ברכות, וכן משמע בפס' "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם... למען תזכרו") ועוד דוג' רבות, ואין כוונתי לפרוט הכל. אכתוב כמה עצות שבטוחני שיעזרו מאד לכבודו: א. לעשות סימנים (עירובין נג.) בראשי תיבות, בסדר הא' ב' וכדומה (גיטין יא. ורבות בש"ס, דרך ה' לרמח"ל). ב. מבחנים (מעין מה שמצינו שר' יוחנן חזר בפני רבו ברכות לח:, וראה תשובות והנהגות סי' תקל"ט). ג. למסור שיעורים ובכלל להעביר את הלימוד לאחרים (עירובין נג. בני יהודה דגלו מסכתא וכו'). ד. לכתוב את עיקר הלימוד, וכפי שאמרו בהלצה "וקנה לך חבר" (ראה מהרש"א ב"ב י.). ה. להשקיע בתורה ולמעט בתענוגי עולם הזה (עירובין נד. וראה תוס' כתובות קד.). ו. עבודת המידות ובפרט ענווה (תענית ז., סוטה כא: ורש"י שם). ז. ללמוד בקול רם (עירובין נד. במעשה עם ברוריה). ח. דבקות גדולה בה' ובתורה (זוהר הקדוש) יהי רצון שדברי התורה יהיו חקוקים על לבך תמיד. בברכת נאמנה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il