שאל את הרב

  • הלכה
  • זמני התפילה והיום

דיני תפילה מאוחרת

undefined

כולל הלכה בית אל

ה אב תשפ"ב
שאלה
שלום כבודו, אני רוצה לשאול כמה שאלות ברשותך: 1. מותר להתפלל תפילת שחרית עד חצות היום? (שעה 12) 2. ואם קמתי לאחר זמן קריאת שמע ובירכותיה אז זה בסדר שאני קורא את כולה? לפי מה שהבנתי יש מחלוקת על זה שקוראים רק קריאת שמע לאחר פסוקי דזמרה בלי כל הברכות אם קראתי אותם לאחר הזמן זה נחשב ברכה לבטלה? 3. אם קרה וקמתי לאחר חצות היום אז לקרוא מצוות ואהבת לרעך כמוך עם פרק מפרשת הקורבנות, פסוקי דזמרה, קריאת שמע, ותפילת שמונה עשרה? או להתפלל תפילת מנחה עם התפילין? אשמח לתשובה כבודו תבורך אם תענה לי על כך כל טוב ובשורות טובות
תשובה
שלום וברכה 1. ראשית, זמן תפילת שחרית הוא עד סוף השעה הרביעית שביום, לפי שעות זמניות. עוד לפני כן צריך לקרוא קריאת שמע, עד סוף השעה השלישית. לכן צריך להשתדל מאוד להספיק להתפלל בתוך זמן הזה ולגמור את תפילת שמונה עשרה עד סוף השעה הרביעית (משנ"ב סימן פט, ס"ק ה). מי שעבר ולא התפלל בתוך ארבע שעות – יכול להתפלל עד חצות היום (שעות זמניות!). אמנם הוא מפסיד שכר תפילה בזמנה, אך עדיין יש לו שכר תפילה, ואם העיכוב בתפילה היה במזיד יש להתנות שהתפילה תהיה בתורת נדבה. כאמור, חצות היום נקבע לפי השעות הזמניות, וניתן להתעדכן בלוח השנה שבאתר בשעה המדוייקת בכל יום. במקרה שהתעורר מספר דקות בודדות לפני סוף הזמן – יש להתפלל לפי סדר החשיבות, המפורט כאן. 2. יש הבדל בין זמן קריאת שמע – שהוא עד סוף השעה השלישית, ובין זמן ברכות קריאת שמע – שהוא עד סוף השעה הרביעית. במקרה שעברו ארבע שעות אין לברך את ברכות קריאת שמע, אלא קורא קריאת שמע ללא ברכות (שו"ע, סימן נח, ו), ואם בכל זאת מברך כתב המשנ"ב שאלו ברכות לבטלה. במקרה כזה תברך את ברכות השחר, ברכות התורה, ברוך שאמר ופסוקי דזמרא, ברכת ישתבח – ואז יש לעבור לקריאת שמע, ברכת אמת ויציב בלי חתימה (בלי לברך "גאל ישראל"), ותפילת שמונה עשרה (ילקוט יוסף אורח חיים, סימן פט, ה). 3. כפי שהוזכר, אחרי חצות היום אין להתפלל שחרית, והשאלה היא האם אפשר להתפלל תפילת תשלומין במנחה, כלומר להתפלל מנחה פעמיים כתשלומים לשחרית. הכלל היסודי הוא שמי שלא התפלל מחמת אונס או שגגה יכול להתפלל תפילת תשלומין, ומי שלא התפלל במזיד אינו יכול להשלים (שו"ע סימן קח, סעיפים א, ז). הגדרת מזיד כאן היא מי שביטל בכוונה את התפילה בשאט נפש. לעניין אדם שישן – על פי האמור אם נמשך בשנתו באונס יכול להתפלל תשלומין, אך אם הלך לישון לפנות בוקר בשעה שהיה ברור לו שלא יספיק להתפלל שחרית, אפשר שנחשב ביטול תפילה בשאט נפש וממילא אינו יכול להתפלל תשלומין. בכל מקרה כמובן יניח תפילין, כדי שלא להפסיד את מצוות תפילין באותו יום. הרחבות: 1. המשנה במסכת ברכות, בדף כו, א, מביאה מחלוקת בין רבי יהודה וחכמים האם זמן תפילה הוא עד ארבע שעות או עד חצות, ובגמרא נפסק כדעת רבי יהודה שזמן תפילה הוא עד ארבע שעות. המשנה בסימן פט (ס"ק ה) הביא שהסברא בזמן זה הוא שמעולם לא איחרו את קרבן התמיד אחרי שליש היום - ארבע שעות. למרות שנפסק כרבי יהודה, הראשונים כתבו שאם עבר ולא התפלל בתוך ארבע שעות יכול להתפלל עד חצות היום, וביאר הב"י שהסברא בכך היא לצמצם את המחלוקת בין רבי יהודה וחכמים: במקום לומר שלרבי יהודה אפשר להתפלל רק עד ארבע שעות וכלל לא אחר כך – אמרו שגם לרבי יהודה אפשר להתפלל עד חצות, אלא שמפסיד שכר תפילה בזמנה. הטור והשו"ע נקטו בלשון דיעבד, וכתבו בתחילת סימן פט שאם טעה או עבר והתפלל שחרית אחרי ארבע שעות אין לו שכר תפילה בזמנה אלא שכר תפילה, אך הפרי מגדים והמשנה ברורה (ס"ק ו) כתבו שלכתחילה צריך להתפלל בתורת נדבה, מכיוון שיש הסוברים שאם לא התפלל במזיד, שוב אינו יכול להשלים את התפילה. בילקוט יוסף (אורח חיים סימן פט, ה) כתב שבמקרה זה צריך להתפלל בתורת נדבה. 2. במקרה שעברה שעה רביעית ועדיין לא התפלל קורא קריאת שמע ללא ברכותיה, ואפילו אם העיכוב היה מחמת אונס, ואם בירך כתבו הרא"ש והטור שאלו ברכות לבטלה (משנ"ב, סימן נח ס"ק כו). אמנם לדעת הרמב"ם ניתן לברך את ברכות קריאת שמע גם לאחר מכן, אך כמעט כל האחרונים פסקו כדעת הרא"ש, הטור והשולחן ערוך שאחרי סיום השעה הרביעית אינם יכולים לברך (ביאור הלכה שם ד"ה קוראה). אמנם יש אחרונים שבמקרה שהתעכב מחמת אונס סמכו על דעת הרמב"ם להתיר לברך כדי שלא להפסיד את הברכות (ביאור הלכה בסוף דבריו, חיד"א בשו"ת חיים שאל, ח"ב, סי' לח, ע), אך בילקוט יוסף כתב שבמקרה כזה צריך לחשוש לספק ברכות ולא לברך, מכיוון שאחרונים רבים החמירו כדעת השולחן ערוך. עיין בהערות בילקוט יוסף שם שדן באריכות האם אחרי ארבע שעות ניתן לברך את ברכת 'ברוך שאמר' וברכת 'ישתבח', והכריע על פי אחרונים רבים שיכול לברך (ובין השאר מדברי המשנה ברורה בספרו מחנה ישראל ומדברי אביו הגר"ע יוסף זצ"ל – בתנאי שמברך ברכות אלו לפני שמתפלל שמונה עשרה). 3. דיני תפילת תשלומין מפורטים בסימן קח. ההבדל בין שוגג למזיד מופיעים בסעיף א ובסעיף ז. שו"ע הביא דוגמאות למי שיכול להתפלל תשלומין: אדם הטרוד בעסק וחשב שיספיק לסיים לפני סוף זמן התפילה, הטרוד בצורך ממונו, וכן שיכור – כל אלה מוגדרים אנוסים ויכולים להתפלל תשלומים. האחרונים כתבו שהגדרת מזיד הוא רק מי שביטל את התפילה בכוונה ובשאט נפש (ערוך השולחן, ילקוט יוסף ועוד), אך עדיין הקו שבין מזיד לבין שוגג ואנוס אינו מוגדר כל כך, ולענ"ד מסתבר שמי שידע שלא יספיק להתפלל בזמן אינו נחשב שוגג ואנוס, וממילא ההולך לישון לפנות בוקר בשעה מאוחרת באופן שמן הסתם לא יספיק להתפלל שחרית לפני חצות – אינו יכול להתפלל תשלומין (וראה בפניני הלכה תפילה, יח ט, שכתב שהיודע בבירור שהזמן הולך לעבור ועדיין התעכב – נחשב מזיד ואינו יכול להתפלל תשלומין). בברכה הרב אריה מינקוב
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il