שאל את הרב

  • הלכה
  • מה מברכים על...

"מי שלקות כשלקות" - ביאור הסוגיה

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

ד אב תשפ"ב
שאלה
שלום רב! 1. למדתי שמי שלקות כשלקות ולא מובן לי למה, הרי אם אקח תפוח אדמה ואטחן אותו לנוזל - ברכתו תיהפך לשהכל, אז מדוע אם שמתי את התפו"א יום יומיים שלוש או שבשלתי אותו במים, המים עצמם תהא ברכתם אדמה. 2. אם אומר שברכת מים ששרו יחד עם התפו"א כנזכר לעיל תהפך באמת לאדמה, אזי נצטרך לברך על מרק ירקות אדמה משום שהוא בושל יחד עם הירקות שלא נדבר על מרק שאף נשרה עמהם ימים אחדים. אשמח לפירוט באמת הנושא הזה קצת מורכב... (כמה זמן צריך להשרות וכו?) 3. מדוע צריך "למשוך" את הזגים והגרעינים של הגפן מהמשרה כדי שייחשב כיין, ואם כן מה דין ענבים שהוכנסו על זגיהם וקליפותיהם למיקסר אשמח לבירור וביאור תודה רבה רבה על ההקרבה מזמנך החופשי...
תשובה
שלום וברכה לשואל היקר. ישר כח על הרצון לברר דרכה של תורה! א. אכן הפמ"ג (ר"ב מ"ז סק"ד) הקשה את השאלה של כבודו, במה שונה דין "מי שלקות" שברכתם "בורא פרי האדמה" כמבואר בגמ' בברכות (לט.), מדין "טרימא" היינו פרי מרוסק שהתבאר בפירוש רש"י (בגמ' שם לח), שאם הוא מרוסק לגמרי ולא ניכרת צורתו ברכתו שהכל. ותירץ ע"פ דברי תרומת הדשן (סי' כ"ט) שכתב שגם רש"י מודה שאם דרך אכילת הפרי הוא בריסוקו, הרי אף שלא ניכרת צורתו, עדיין ברכתו בורא פרי העץ, ואם כן יש לומר שלכן מברכים על מי שלקות בורא פרי האדמה, שהרי דרך אכילתם בכך (ראה עוד בהרחבה). ב. ראשית מבואר במ"ב (ר"ב ס"ק נ"א) שזמן מעת לעת הוא זמן שפירות נותנים טעם במים. ובשער הציון (שם ס"ק ס') כתב שזהו עניין סובייקטיבי, לפי טעמו של הדבר שנשרה. והנה מלבד המקורות שהבאנו למטה, שכיום אינו שייך לברך על מרק ירקות בורא פרי האדמה, יש לציין לדברי הגרש"ז אויערבך זצ"ל ועוד פוסקים, ש"מי שלקות" המוזכר בהלכה, הם מים שהיה בהם טעם חזק של ירקות, מה שאין כן מרק ירקות המצוי כיום העשוי מגזר וכדומה (וכל שכן תפו"א וירקות שטעמם אינו ניכר במים) - ברכתו שהכל, כיון שהירקות נותנים טעם קלוש במים. ג. כדי שענבים יכנסו לגדר יין יש להפריד את הפרי משאר חלקי הפרי, אחרת אינו נחשב ליין אלא לרסק ענבים. ולכן אם מרסקים בבלנדר ענבים יחד אם כל רכיבי הפרי, יש לסנן לאחר מכן את המיץ מבשר הפרי והגרעינים, ואין לברך הגפן באופן שנמצא הכל יחד כרסק. מקורות והרחבה: א. הראשונים נדרשו לשאלה, מדוע על מי שלקות מברכים בורא פרי האדמה ואילו על מי פירות ברכתם שהכל והרי גם בהם ניכר טעם הפרי. וכתבו הראשונים מס' תירוצים: 1). דעת הרא"ש ס' י"ח: שמי שלקות כיון שניכר טעם הירקות במים, נחשבים המים כירק עצמו וברכתם "בורא פרי האדמה", מה שאין כן מי פירות היוצאים על ידי סחיטת הפרי אין טעם הפרי מורגש בהם כל כך ולכן הם נחשבים כזיעה בעלמא. 2). לדעת הרשב"א ברכות לח: מי שלקות, כיון שרוב אכילת הירקות הוא על ידי שליקה לכן מי שליקתם כמותם וברכתם "בורא פרי האדמה", משא"כ מי פירות שאין דרך הפרי להסחט למימיו יש לברך על המשקה שהכל שהרי אין דרכו בכך. מי שלקות, 3). לדעת מהר"ם מרוטנבורג סי' קנ"ד הובאו דבריו במגן אברהם ר"ד סק"ט: מי שלקות, כיון שהמים סמיכים ביותר ויש בהם ממשות מהירק שהתבשל בהם נידונים כירק עצמו וברכתם כברכתו, מה שאין כן מי פירות שאין בהם ממשות ברכתם שהכל. 4). בתש' הרא"ש כלל ד', ט"ו מבואר שרק אם כוונת בישולם היתה בשביל לאכול הירק דין המים כדין הירק בעצמו. להלכה אנו נוקטים שאם חסר אחד מהתנאים הנ"ל מברכים שהכל על המרק. היינו שרק מרק העשוי מירק פרי שהדרך לבשלו ונותן טעם למים ע"י הבישול, ונתבשל גם לשם אכילת הירק וגם לצורך המים, רק אז מברכים כל המרק כברכת הפרי. ועיין בדברי מרן השו"ע (ר"ב י' ור"ה ב'), ובשעה"צ (שם ט"ז), ובספר הנפלא וזאת הברכה (עמ' 257). ובפסק"ת (ר"ב אות כ"ה) הוסיף עוד תנאים עיי"ש. ועיין בילקו"י (ר"ה ה') שפסק נגד ההבנה הפשוטה בשו"ע, כיון שחשש לשיטת הרא"ה והריטב"א שדוקא שיש במים גם מהירקות עצמן נאמר מי סילקא כסילקא ולשיטתם אם המים ללא ירקות ומברך בפה"א הוי ברכה לבטלה ולכן יש לחוש לשיטתם מדין סב"ל, וכ"כ האורל"צ וכה"ח, הוב"ד בס' וזאת הברכה עמ' 258). ב. וזאת הברכה, בירור הלכה כ"ב. ועיין שם עוד לגבי דברים יוצאי דופן ולמקורות שהוא מביא שם. ג. עי' בס' שבות יצחק פסח (עמ' קכ"ד) ובס' וזאת הברכה (עמ' 116 בשם גדול אחד), וזאת ע"פ השו"ע יו"ד (קכ"ג, י"ז) גבי מגע עכו"ם ביין. *יש עוד הרבה מה להרחיב, ורק כתבתי מראה מקומות שתוכלו להרחיב את היריעה ביתר שאת. ברכת ה' עליכם,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il