שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • תפילות יום הכיפורים

יום כיפור

undefined

הרה"ג יעקב אריאל

ח אב תשפ"ב
שאלה
שלום הרב מאז שהתחלתי להתפלל את תפילות יום כיפור אני בטראומה מהיום הזה ואני אסביר התפילות של יום כיפור קשות לי מאוד 8-9 שעות ואז עוד מנחה ונעילה שבהם לא אוכלים לא שותים עומדים מלא זמן ועוד צריך להתכוון וההפסקות האלה של רבע שעה לא באמת מספיקות לי. אני באמת בכעס על היום הזה מבינה שאנחנו צריכים להיות כמו מלאכים אבל המציאות היא שאנחנו לא מלאכים ולא נהיה אף פעם ולא משנה כמה ננסה אז בשביל מה כל זה? כל שנה עוד מחודש תמוז אני נכנסת ללחץ ולא ישנה בלילות רק בגלל יום כיפור אני כן רוצה לבוא ולהתפלל אני חושבת שזה חשוב אבל רק המחשבה על העמידה מלא זמן והסחרחורות אני נלחצת ולא רוצה ללכת. ואני יודעת שאני יכולה לשבת מדי פעם אבל מרגיש לי מוזר ולא נעים לשבת כשכולם עומדים ואני מתפללת במקום שאני לא רואה אם הארון פתוח או לא ואם במקרה הארון פתוח ואני יושבת זה ממש מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד ואז עוד יותר אני מתוסכלת ועולות לי דמעות ובאלי לבכות רק מהתסכול שאני רוצה להתפלל כי זה חשוב ולא רוצה להתפלל כי זה קשה לי מדי ולא נעים להגיד אבל גם מזה שאני שונאת את היום הזה כי אני יהודיה ואני חייבת לשמור אותו כי ככה כתוב בתורה. מאוד חשוב לי להבהיר שהקושי שלי נמצא בתפילה שאני צריכה לעמוד הרבה זמן והרגליים שלי כואבות נורא וזה מה שמוביל לכל הקשיים שכתבתי למעלה אני רק בת 18 ויש לי עד 120 אני לא רוצה להילחץ ולהיות בחרדות כל שנה מחדש אז מה עושים במצב כזה?
תשובה
חוץ מבתפילת עמידה, בקדושה ובוידוי אינך חייבת לעמוד. עדיף להתפלל בכוונה בישיבה מאשר בלי כוונה בעמידה, כשאת עייפה וכעוסה, גם כשארון הקודש פתוח, בפרט כשאינך רואה אותו. התפללי בקצב שלך, לאט ובכוונה, אם יש פיוט קשה עייני בפירוש (יש מחזורים עם פירושים מעולים) אינך משועבדת לחזן או לקהל. אם את מתעייפת את יכולה לצאת להתאוורר (אך לא לשוחח שיחת חולין) ולחזור ולהמשיך במקום שהפסקת או להתאחד עם הקהל. אל תתחשבי באחרות, את היא שעומדת לפני קונך והוא מתייחס אלייך כפי שאת ומקבל את תפילתך האישית לפי יכולתך. עם זאת היי גם חלק מהציבור, אל תפרשי, בעיקר בקדושה ובמקומות שהציבור כולו שר ביחד
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il