- הלכה
- כוונה וחשק להתפלל
הציפייה לגאולה
שאלה
בס"ד לה"ו
שלום רציתי לשאול שאלה בנושא הציפייה לגאולה. איך אני יכולה לצפות ולחכות למשהו שאני לא יודעת מהו -כמו בית המקדש- ועוד להתפלל עליו? זה לא שאני כופרת או משהו כזה פשוט אני לא מבינה איך אצליח להתחבר באמת למשהו שאני לא יודעת מהו?
תשובה
לשואלת, שלום וברכה!
את צודקת מאוד. אי אפשר לצפות ולהשתוקק ולהתפלל באמת על דבר שאיננו יודעים מהו. הרגשה זו שמציקה לך היא סימן טוב מאוד, שאינך מוכנה להסתפק בשגרה של תפילה שחית כ"מצוות אנשים מלומדה", ואת זקוקה לתפיסה מעמיקה יותר על הדברים.
את הקושי הזה אפשר וצריך להפוך למנוף להתקדמות באמונה: לברר לעצמך מה עניינה של הגאולה ועניינו של בית המקדש. איך? לקרוא על זה בספרים מתאימים, לשאול מפי תלמידי ותלמידות חכמים שאת מכירה, ובעקבות דבריהם גם לחשוב בעצמך על רעיונות חדשים (שמן הסתם גם אחר כך ניתן יהיה למצוא להם מקור בכתבי חכמינו, כי סוף סוף את לא לבד).
הרב קוק זצ"ל כתב על הבעיה שהעלית הצעה יותר 'נועזת': אחרי הלימוד מספרים או מאנשים חיים כדאי גם לשבת ולכתוב לעצמך ספר שיסביר בשפה שמובנת לך את מה שלמדת, ובעיקר את מה ש'דיבר אלייך' והתיישב על ליבך מתוך מה שלמדת, וגם רעיונות שחשבת עליהן בעצמך מתוך הבסיס שלמדת מאחרים. כפי הנראה הרב קוק עצמו התחיל לכתוב כך את ספריו, קודם כל כמעין יומן רוחני לעצמו.
זה לשון הרב קוק (בהקדמה לספרו 'מוסר אביך', העתקתי בדילוגים):
"נראה שאי אפשר לצאת ידי חובה בענין חובות הלב, [אלא] רק אם יסדר ספר לעצמו בלימודים הדרושים לו בזה, על ידי מה שיחדש בהם מרוחו. ומי שהוא כבר באופן הזה של הדעת, שיכול להעריך מערכה שכלית בעצמו, אי אפשר לו לבוא אל השלמות אם לא יעבוד בשכלו בזה.
כל זמן שלא ילמד לעצמו שתתברר לו מעלת נשמת האדם, ומעלת ישראל, ומעלת הארץ הקדושה, וההשתוקקות הראויה לכל איש ישראל לבנין המקדש וגדולת ישראל והתרוממותם בעולם, כמעט שאי אפשר לטעום טעם עבודה [כלומר, עבודת ה']. שהרי כיון שחז"ל אמרו על פסוק 'ולעבדו בכל לבבכם' 'עבודה שבלב - זו תפלה', אם לא ידע מעלת נפשו - איך יתפלל ברצון שלם שיחנהו ה' דעה בינה והשכל? ואם לא ידע מעלת ישראל - איך יתפלל בלב שלם על גאולתם? ואם לא ישכיל מעלת הארץ הקדושה - איך יתפלל על בנין ירושלים? והתפילה היא דוקא מקירות הלב, כשמרגיש שהוא חסר בדבר".
עד כאן דבריו.
בתור התחלה אני מציע לך לחפש חברותא ללימוד מספר 'הכוזרי' של רבי יהודה הלוי, בעיקר במאמר השני, אות ט-לב, ובספר 'חזון הגאולה' של הרב קוק, שרובו מוקדש לעניין זה, ועל פי התוכן שבתחילתו תוכלי לבחור במה להתמקד. וכדי להכיר יותר 'מבפנים' ולחוות ולו מעט מבית המקדש ותכניו במעגל השנה, אני ממליץ על ספריו של אבי מורי הרב ישראל אריאל שליט"א: "בית המקדש בירושלים" ו"מחזור המקדש" לחגים, שמשולבים בציורים והסברים מפורטים.

תפילה וגוף האדם
הרב דוד חי הכהן | ו תמוז תשע"ט

תפילה מהלב או נוסח קבוע
הרב נועם דביר מייזלס | כ אלול תשפ"ב

רוצה להפסיק להתפלל
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ד מרחשון תשס"ח

שירה בשמונה עשרה
הרב שמואל הולשטיין | ט"ז מרחשון תשע"א

הרב עזריה אריאל
ראש כולל מכון המקדש.

הפרדת ניירות דפדפת בשבת
ט"ז שבט תשע"ג

העברת שעון שבת למצב קבוע בשבת
ג שבט תשע"ג

ברית מילה - האם דווקא בבוקר
כ"ה שבט תשע"ג

חימום בשבת בתנור עם מצב שבת
כ שבט תשע"ג
עד מתי קידוש לבנה?
הרב אליעזר מלמד | א כסלו תשס"ז

מה אומרים בניחום אבלים
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ו תמוז תשס"ח

ברכה על הקשת
רבנים שונים | ו מרחשון תשס"ט
כמה הן שנות דור?
הרב רואי מרגלית | ו אדר ב' תשס"ה
ברכת שהחינו על לימון פרסי
כולל הלכה בית אל | י"א שבט תשפ"ג

נקיות בתפילה - נסיעה באוטובוס
הרב יצחק בן יוסף | י"ג שבט תשפ"ג

מדוע מלאכי השרת ננזפים על שירה ואילו משה לא
הרב רפאל וסרטיל | י"ד שבט תשפ"ג
